האם מדליקים נרות חנוכה בשטיבלאך?
נוהגים להדליק נרות חנוכה בבית־הכנסת בברכה – משום 'פרסומי ניסא'. ובית־הכנסת שאין מתפללים בו בקביעות שתים מתוך שלש התפילות שבכל יום, דעת הגרי"ש אלישיב שאין מדליקים בו, ולדעת הגר"נ קרליץ די בכך שמתפללים בו ערבית בקביעות; וכן דעת הגר"ח קניבסקי שאם מתפללים בו ערבית בקביעות מדליקים בו, ואף אם מתפללים בו בשבת ובמוצאי־שבת בלבד, מדליקים בו בערב־שבת ובמוצאי־שבת.
ומקום עבודה וכדומה, שיש בו חדר המשמש באופן קבוע לתפילות מנחה וערבית – דעת הגר"ח קניבסקי שמדליקים בו, אך לדעת הגרי"ש אלישיב אין מדליקים אלא בבית־כנסת של ממש; ומקום שאינו מקורה ואינו מוקף כולו במחיצות, אך הוא משמש כמקום תפילה קבוע לרבים ככל בית־כנסת, כמו הכותל המערבי, דעת הגרי"ש אלישיב שמדליקים בו.
ובית־כנסת שיש בו אולם מרכזי וחדרים קטנים יותר המכונים 'שטיבלאך' – דעת הגרי"ש אלישיב שיש להדליק באולם המרכזי בברכה, וביתר החדרים ללא ברכה, וכך דעתו גם לענין 'עזרת־נשים' שמתפללים בקביעות בימות החול, שידליקו בה ללא ברכה; אולם לדעת הגר"נ קרליץ והגר"ח קניבסקי יש להדליק בברכה בכל 'שטיבל' שמתפללים בו בקביעות ויש בו 'ספר־תורה' לעצמו.
[שו"ע תרעא, ז; ביאורים ומוספים 'דרשו', 70]
מהי כמות השמן הנדרשת להדלקת הנרות?
את נרות החנוכה יש להדליק בכמות שמן (או שעווה וכדו') המספיקה עד חצי שעה לאחר צאת־הכוכבים; ואף המדליקים לאחר צאת־הכוכבים צריכים להדליק בכמות המספיקה לחצי שעה; וביאר הגר"ח קניבסקי, ששעה זו היא שעה 'זמנית' לפי אורך הלילות של ימי החנוכה (אשר אורכה לכל היותר 70 דקות).
יש שכתב בשם הגרי"ז סולוביצ'יק שמלשון הרמב"ם נראה שבמקומות בהם יש עוברים ושבים עד השעות המאוחרות של הלילה, חובה להדליק בכמות שמן המספיקה עד שהרחוב מתרוקן, וכן נראה מלשון הריטב"א; ויש שכתב בשם הגרי"ז להיפך, אך בכל מקרה – הוא עצמו נהג להחמיר ולהדליק בכמות המספיקה עד שהרחוב הסמוך לביתו התרוקן, וכך נהגו גם הגרש"ז אויערבך והגרי"ש אלישיב, אך לדעתם אין הדבר חובה אלא הידור מצוה בלבד; וכן דעת הגר"נ קרליץ. וכן לדעת האור־לציון אין חובה להדליק בכמות המספקת ליותר מחצי שעה, וכן כתב הגר"ח קניבסקי – שמנהג החזון־איש היה לכבות את הנרות בכל לילה (למעט הלילה האחרון) חצי שעה לאחר הדלקתם.
והמדליק בתוך ביתו, באופן שה'פרסומי־ניסא' הוא לבני הבית בלבד, דעת הגרי"ש אלישיב שלכל הדעות אינו מחויב להדליק אלא בכמות המספיקה לחצי שעה; אולם, בכל־בו כתב בשם הרי"ף שראוי שהנרות ידלקו כל זמן שבני הבית נעורים.
[שו"ע תרעב, ב, ומשנ"ב ה; ביאורים ומוספים 'דרשו', 15-16]