בערב סוכות יצאתי מביתי על מנת לקנות סכך לסוכה, הלכתי לחנות רחוקה מביתי עקב כך שהם פרסמו מחיר עם הנחה גדולה, אך כשהגעתי לשם נוכחתי לראות שהמלאי אזל ונותרו רק כעשרים סככים שיש בהם עובש שאותם אף אחד לא רצה לקנות.
מכיון שבאתי מרחוק החלטתי לחפש אולי בכל זאת יש ביניהם סכך נקי, ולאחר חיפוש מצאתי לשמחתי סכך שהיה נקי כמעט לגמרי אלא שהגודל שלו היה קטן מהגודל שאני צריך, החלטתי שאקנה אותו ואת החסר אשלים בענפי דקל שאקנה במקום אחר. הנחתי את הסכך בצד וניגשתי לקופה כדי לשלם עליו, בקופה היה תור והתעכבתי כעשר דקות עד שתורי התקרב, ואז סובבתי את ראשי לבדוק שהסכך עדיין עומד שם וראיתי שאיננו.
מיד יצאתי מהתור כאשר אני אומר למי שעומד אחרי שישמור לי את התור לפניו, וחיפשתי את הסכך. והנה אני מבחין באברך אחד שאוחז בסכך שלי, (הדבר היה ברור לי ללא ספק שזהו הסכך שלי לפי חזותו, אחרי שעברתי על כל שאר הסככים), ואני שומע אותו אומר לבניו בשמחה: תראו איך ה' עזר לנו למצוא סכך טוב בלי עובש…
במחשבה ראשונה רציתי לגשת אליו ולומר לו: 'אני מצטער לומר לך, אבל הסכך הזה שלי'. אבל במחשבה שניה חשבתי לעצמי שיתכן שמצב הפרנסה של האברך הזה קשה ואיך אקח ממנו את הסכך שהוא מצא לתומו בחנות והוא שמח כל כך ממציאתו… הבנתי שכרגע זה הנסיון שלי לותר לו. ואכן כדי שלא יהיה לי הרבה נסיון תפסתי את הרגלים והתרחקתי מהחנות במטרה לקנות סכך במקום אחר.
בדרכי אני מקבל טלפון מאשתי בו היא אומרת לי: אל תקנה סכך! למה? שאלתי, והיא מסבירה: אבא שלך הגיע כעת והביא לביתנו סכך מיותר שהיה לו ולפי דעתי הוא בדיוק בגודל שאנו צריכים.
נדהמתי מההשגחה הפרטית, ומיד כשהגעתי הביתה ראיתי את הסכך שהוא נקי כחדש ומתאים בדיוק לגודל הסוכה שלנו. מיד סיפרתי בבית ואחר כך לאבי בטלפון את המאורע שארע לי – שויתרתי על סכך שהיה בו קצת עובש וקיבלתי סכך מצוין נקי לגמרי, ויתרתי על סכך קטן וקיבלתי סכך בגודל המתאים. בחג הסוכות סיפרתי לבני את הסיפור הזה ואת הלקח הגדול של מעלת הויתור שהוא מלמד, ושרנו יחדיו 'ותן בנו יצר טוב לעבדך באמת'.
מ.צ. ירושלים
מתוך עלון מתיקות השבת