שמעון טיקוצקי
מוטק'ה התבונן בדאגה בערימת הקלסרים שכבר הספיקה להתכסות בשכבת אבק דקיקה. מאות תכניות של דירות מוכנות, שרטוטים ומפרטים, הציצו לעברו מהערימה ופצעו את לבו. 'ולחשוב שרק לפני כמה שנים היית בטוח שכאן, כאן טמונה הבשורה הגדולה הבאה…' חלפה בו שוב המחשבה המייסרת.
רק לפני כמה שנים זה היה, בשנת תרצ"ג, שנת עלייתו לשלטון של הצורר הנאצי לשלטון. הצהרותיו המחרידות של הקנצלר המטורף לא הותירו ספק על כוונותיו העתידיות. בתוך חודשים ספורים תתמלא ארץ ישראל בזרם של עולים מארצות אירופה, כך העריכו רבים. וכי מי ירצה להישאר לגור באירופה נתון לחסדי הצורר? סוחרי הנדל"ן הארצישראליים זיהו מהר את הפוטנציאל העסקי שנקלע לפתחם.
מוטק'ה זוברמן [שם משפחה בדוי], חסיד גור שעלה ארצה מפולין והתיישב בתל אביב, איש נדל"ן ממולח היה, אחד מאלו שזיהו את ההזדמנות מבעוד מועד. הוא צפה כי הביקוש לדירות עומד לזנק בתוך תקופה קצרה ומיהר ליטול הלוואות בהיקפי ענק מבלי להתעמק יותר מדי בפרטי ההלוואות, הריביות והקנסות למיניהם. בכסף שלווה רכש מוטק"ה קרקעות ובנה בניינים ודירות לרוב. נותר לו רק לצפות לזרם העולים העושה את דרכו ארצה, זה שיאכלס את הדירות ויחזיר את ההשקעה לבעליה בתוספת רווחים נכבדים.
אלא שתכניות לחוד והתגשמותם לחוד. התחזיות על עלייה יהודית מסיבית מארצות אירופה לא התממשו, למרבה הצער, לעולם. מדיניות 'הספר הלבן' הבריטי שהגבילה את העלייה ארצה, פרעות הערבים בשנות תרצ"ו-תרצ"ט, כל אלו הרפו את צעדיהם של יהודי אירופה ודיללו את העלייה היהודית לאחוזים מועטים. גם אותם אחוזים בודדים שהצליחו להימלט מאירופה הגיעו לכאן בעור שיניהם חסרי כסף ואמצעים. השלטון הנאצי מנע מהם להעלות את כספם ורכושם עמם. רכישת דירה הייתה מעל ומעבר ליכולתם.
הבניינים המבטיחים הפכו לבניני רפאים. מוטק'ה מיודענו מצא את עצמו טובע בחובות. בתחילה עוד הצליח לתמרן איכשהו, לזכות בעוד כמה קמצוצי מרווחי נשימה, אך עד מהרה החלו הבנקים לוחצים עליו בכל כוחם. מאדם רצוי ומבוקש במשרדי הבנקאים הפך ר' מרדכי לאדם 'מבוקש' אך לא בפן החיובי של המילה. הבנקים והנושים דלקו אחריו ביום ובלילה והריביות עליהם חתם ללא היסוס לפני שנים ספורות, בטוח שיעמוד בפירעונם בכבוד, הוסיפו לתפוח ולתפוח.
"הריבית אינה ישנה בלילה", אומר הפתגם, ומה הפלא שגם מוטק'ה אינו מצליח לעצום עין בלילות. עיגולי עייפות שחורים נקווים תחת עיניו, הופעתו החיצונית הופכת מרושלת וזרוקה, מתאימה את עצמה למעמדו החדש. בצר לו מנסה מוטק'ה להתפטר מקרקעותיו לטובת המרבה במחיר, אלא שחיש מתברר לו שחוסר הביקוש הוזיל את מחיר הקרקע לכדי מחצית מערכה. ובינתיים תיבת הדואר המסוגננת שלו מתמלאת במכתבי איומים ודרישות לסלק את חובותיו מיד. אזהרה אחרונה, התראה לפני משפט, זועקות לעברו אותיות אדומות מעוררות חלחלה.
עורך הדין התל אביבי מר גלעדי אליו פנה מוטק'ה, הבהיר לו עוד יותר את חומרת מצבו. "הבט", הצביע מר גלעדי על סעיף 'שולי' שנכתב באותיות קטנות בחוזה הבנקאי. "כתוב בפירוש כי במידה והחוב לא ישולם עד תאריך מסוים, יוכפל סכום החוב אוטומטית. בעוד כמה ימים אתה עומד להפוך לבעל חוב כפול ומכופל", בישר ללקוחו ההמום.
מוטק'ה הביט בחוזה כהוזה, לא היה לו מושג עד לרגע זה על קיומו של סעיף נורא כזה. אם יאשר בית המשפט לממש את הסעיף הזה, תהיה זו עבורו מכת מחץ. הוא בחיים לא יוכל להחזיר סכומים דמיוניים כפולים ומכופלים שכאלו.
מה עושה חסיד שנקלע למצב כזה, ממהר אל רבו ומבקש את עצתו. אף מוטק'ה, כחסיד גור, ביקש לפנות אל רבו מרן בעל ה'אמרי אמת' מגור זי"ע, אלא שלרוע מזלו נמנעה ממנו גם הזכות הזו. מלחמת העולם השנייה פרצה בינתיים וניתקה את הקשר עם אירופה. לאיש לא היה מושג בימים אלו היכן נמצא הרבי וכיצד ניתן לפנות אליו.
המשפט הולך ומתקרב בצעדי ענק ומוטק'ה אינו יודע לשית עצות לנפשו. אפילו חבריו הטובים בשטיבל כמעט אינם מסוגלים להישיר אליו מבט ולשוחח עמו על מצבו הסבוך. מוטב שלא להעמיק שיחה בנושא, כל מילה עלולה להוסיף כאב על כאבו, כך סבורים כולם. כולם, מלבד חלוונא החלבן.
חלוונא היה אחד מדמויותיה המוכרות של תל אביב, יהודי נלבב שספרי חסידות ומוסר שגורים בפיו. לפרנסתו היה מחלק חלב בשעות הבוקר. חלוונא הוא היחיד שלא היסס לשוחח עם מוטק'ה ולעודד את רוחו בתקופתו הקשה. מה אעשה, אין לי אל מי לפנות, תינה מוטק'ה באוזניו באחד הבקרים את צרתו הגדולה.
"אם נבצר ממך לפנות אל רבך, לך אל הרבי מהוסיאטין", הציע לו חלוונא. "הרבי מהוסיאטין, נכדו של הרבי הקדוש רבי ישראל מרוזין זי"ע, ידוע כצדיק ואיש מופת. הוא בוודאי יושיע אותך מצרתך".
בחרדת קודש התייצב מוטק'ה על מפתן חדרו של הרבי הקדוש ר' ישראל, הושיט את הפתקה בה רשם את שמו ובקשתו וסיפר לרבי על מצבו הקשה. הרבי האזין לדבריו, תמך באצילות את מצחו בידו ושקע בשרעפי קודשו. "דע לך", פנה הרבי למוטק'ה, "בעוד כמה שבועות תתפרסם במערכת המשפט חוברת חוקים חדשה, אחד החוקים החדשים ימנע מהבנק להכפיל את החוב בדיוק במצב כמו שלך. אמור אפוא לעורך הדין שלך שינקוט בכל צעד שידחה את קיום המשפט בכמה שבועות עד כניסת החוק לתוקף".
חדור באמונת חכמים תמימה מיהר מוטק'ה למשרד עורכי הדין ושיתף את עורך דינו בתגלית המרעישה. עורך הדין החילוני הביט במרשו במבט מלגלג ופרץ בצחוק. "חוברת חוקים חדשה? מאיפה הבאת את השמועה הזו? לי לא ידוע מאומה על כך". מוטק'ה שתק. לא הייתה לו כל כוונה להתעמת עם עורך הדין הרחוק מעולמו כמטחווי קשת. "בכל זאת אני מבקש ממך לדחות את המשפט", הפטיר שוב ויצא מהמשרד.
לא עברו כמה ימים והוא הוזמן שוב למשרדו של עורך הדין. "רבך צדק", בישר לו מר גלעדי, "אבל רק חלקית", מיהר לצנן את התלהבותו. "זה עתה הופיעה חוברת חוקים חדשה בה מופיע החוק המדובר, אבל הבעיה היא", המשיך העו"ד, "שהחוק אינו חל רטרואקטיבית על הלוואות ישנות שכבר נלקחו. לך בכל מקרה החוק הזה כבר לא יעזור".
מוטק'ה מיהר לעלות אל הצדיק מהוסיאטין וליידע אותו בהתפתחות החדשה. הרבי לא נראה מופתע כלל. "אמור לעורך הדין שישתדל לקבוע את המשפט ליום שישי, דווקא בערב שבת קודש, וגם אני בעזרת ה' אהיה שם". מוטלה נדהם לרגע. לא היה לו ספק שלא הבין נכון. "מה, הרבי בכבודו ובעצמו יטרח ויבוא לבית המשפט?"
"נו", ענה הרבי סתומות, "כבר אמרתי שגם אני אהיה שם".
*
"אני לא מבין", התקשחו גבותיו של עורך הדין כששמע את ההנחיות החדשות מפי לקוחו. "מה זאת אומרת 'גם הרבי יהיה שם'? בשביל מה זקוקים אנו לעזרתו של הרבי שלך, במה הוא יתרום לנו בנוכחותו? האם הוא למד אי פעם משפטים? ובכלל", הנמיך עורך הדין את קולו, "אתה יהודי חרדי, מדוע לך להתעקש לקיים את המשפט ביום שישי? הרי ביני ובינך, די ברור שהסיכויים שלך לנצח את התביעה אינם גבוהים, האם באמת רוצה אתה לקבל את השבת שעות ספורות אחרי שתצא חייב במשפט במצב רוח נורא שכזה?"
"מר גלעדי", מחה מוטק'ה בתוקף על הדברים, "אתה פשוט לא מבין. הרבי מהוסיאטין אינו אדם רגיל, שיקוליו אינם שיקולי בני אנוש פשוטים. אם הוא הורה כך עלינו לבצע את הוראתו ללא עוררין". בחוסר חשק מופגן שלח עורך הדין את ה'מתמחה' שלו לבית המשפט לקבוע את המשפט ליום שישי.
*
אולם בית המשפט המנדטורי בתל אביב התמלא. 'בית המשפט', הדהדה ההכרזה הקבועה. מיד אחריה צעד פנימה בפסיעות מדודות שופט בריטי קשוח פנים. "ברגע זה אפסו הסיכויים שלנו", לחש עורך הדין בפנים מאפירות באוזני הנאשם החרדי היושב לצדו. "השופט הזה ידוע כשונא יהודים מושבע, על אחת כמה וכמה יהודים שומרי תורה ומצוות. תתכונן לתבוסה מוחצת", לחש שוב עורך הדין למען הסר כל ספק. "עם שופט כזה הבנקים עומדים לנצח אותנו ובגדול".
לבו של מוטק'ה הלם בקצב מהיר, זיעה קרה ניגרה ממצחו. מדי כמה רגעים הפנה את ראשו לאחור לעבר הדלת, סקרן לראות האם הרבי מהוסיאטין אכן מופיע כהבטחתו. אך הוא התאכזב, דמותו של הצדיק לא הופיעה בפתח. תקוותו של מוטק'ה התפוגגה לה לאיטה. למרות הכול הוא לא התייאש מן הרחמים.
השופט עטה את משקפי הקריאה, הפנה סדרת שאלות נוקבות לשני הצדדים וחקר אותם היטב. התהליך השגרתי הגיע לקיצו, כעת הגיעה שעת הכרעת הדין. המתח באולם גבר, עיני כולם ציפו למוצא פי השופט, ששקע לפתע בהרהורים. מדי פעם הרים את ראשו, סקר את האולם ושוב שקע במחשבות.
"תגיד", פנה פתאום השופט אל הנאשם בשאלה שלא מן העניין. "אתה יהודי שומר תורה ומצוות, הלא כן?" מוטק"ה הנהן בראשו בפליאה. "בעוד שעות ספורות עומדת השבת שלכם להיכנס, המשיך השופט. לא נראה לי שהיית רוצה להיכנס אל השבת, יום המנוחה, באווירת נכאים לאחר מפלה מוחצת והררי חובות אינסופיים. ואתה יודע מה", מר זוברמן, "אני לא יהיה זה שיקלקל את מצב הרוח שלך, לפיכך ממליץ אני לבנקים לבוא לקראתך, להציע לך פריסת חובות בהתאם ליכולתך. ובנוגע לסעיף הכפלת החוב, נכון שהחוק החדש אינו חל למפרע, אך במקרה שלך בהתחשב בנסיבות ובתנודות העולמיות, דורש אני להחיל את החוק רטרואקטיבית. כתחליף אקנוס אותך בחמישים לירות עונש על אי עמידתך בתשלום החוב בזמנו".
נקישת הפטיש הרועמת בישרה על סיום המשפט, ומוטק'ה חש כמי שניעור באחת מחלום מתוק. בתחזיותיו האופטימיות ביותר לא האמין שכך יסתיים לו המשפט. גזר הדין המומתק יאפשר לו בעזרת ה' להתאושש להשיב את חובותיו טיפין טיפין ולשקם את מצבו.
בזווית העין הבחין מוטק"ה כי השופט חמור הסבר מסמן לעורך דינו מר גלעדי להיכנס לחדרו. עורך הדין צעד מופתע בעקבות השופט, מנסה להבין במה מדובר.
"אם סבור אתה שהמלצותיך המשפטיות הן ששכנעו אותי להקל בעונשו של מרשך", פנה אליו השופט לאחר שהגיף את הדלת, "אזי טעות גדולה בידך. לא מיניה ולא מקצתיה. אך שאלה לי אליך, מר גלעדי, האם גם אתה הבחנת ביהודי הישיש הדור הצורה שעמד מולי לאורך כל הדיון המשפטי?"
מבט המום התפשט על פני עורך הדין. "לא, כבוד השופט. אין לי מושג על מה אתה מדבר".
"מוזר, מוזר מאוד", מלמל השופט לעצמו. כעבור כמה רגעים המשיך וסיפר: "מיד כשנפתח הדיון הבחנתי ביהודי ישיש בעל הדרת פנים מרשימה, זקנו צחור ועיניו נוקבות. האיש עמד מולי ולחש ללא הרף. שבת, שבת… הבטתי לעברו וניסיתי להבין אם מדובר במציאות או בחלום. הבנתי כי הוא דורש ממני להקל בעונשו של מר זוברמן וכך עשיתי. ואכן מיד לאחר מתן פסק הדין המקל פרחה לה הדמות ונעלמה. שמא תוכל להסביר לי מה קרה כאן? מי הוא אותו יהודי מסתורי?"
את הסיפור המופלא הזה סיפר במקהלות עם כ"ק מרן אדמו"ר בעל ה'עקבי אבירים' מסדיגורה זי"ע במעמד ה'לחיים טיש' לאחר הדלקת נר חמישי של חנוכה אור לכ"ט בכסלו תש"מ, יומא דהילולא של ש"ב הרבי הקדוש רבי ישראל מהוסיאטין זי"ע. והוא הוסיף כי שמע את הסיפור מפי בעל המעשה ר' מוטק'ה בעצמו, ששהה בערוב ימיו ב'מושב הזקנים' בקריית ויזניץ בבני ברק, שם היה מספר את המעשה הזה בהתרגשות באוזני כל מי שמוכן היה לשמוע.
מקור: 'אמרו צדיק', תולדות צדיקי בית הוסיאטין מאת ידידנו המרצה הדגול הרה"ח ר' מאיר צבי גרוזמן שליט"א, תל אביב.