שח תלמיד ישיבת טשעבין: למדתי בישיבה בין השנים תשמ"ג-תשמ"ז וזכיתי לשמוע מרבינו זצ"ל שלש שנים שיעורים תמידים כסדרן. והנה בעת שלמדו בישיבה מסכת בבא בתרא, באחד הימים שאלתי שאלה טובה בשיעור. כמובן שרבינו זצ"ל מאד שיבח את הקושיה והפליאה בעיני כל התלמידים כדרכו, ולבסוף גילה שזכיתי לכוין בזה לשאלת השיטה מקובצת על אתר.
והנה ביום שישי כאשר אני מתקשר להורי הדרים בבני ברק, אומר לי אבי: "איזו קושיה נפלאה שאלת בסוגיא!" וחוזר לי על הקושיא באר היטב… אמרתי לו: אבא, ידעתי שאתה בעל מדרגה, אבל מעולם לא ידעתי שהינך בעל רוח הקודש…
אמר לי אבי: "תשמע, אתמול הייתי בבית המלאכה שלי, והנה מופיע ראש הישיבה רבי אברהם במפתן הדלת ואומר לי: 'שלום עליכם, תשמעו, אני חייב לספר לכם את הקושיה הנפלאה שהבן שלכם שאל השבוע בסוגיא'. אמרתי לו: אני בסך הכל לומד דף היומי, מה אני יודע מהסוגיות בב"ב?
"אמר לי רבי אברהם: 'דבר ראשון, אם אתה לומד דף היומי אתה כבר תלמיד חכם מופלג. דבר שני, הנה הכל יבוא על מקומו בשלום' – והוא עוזב את בית המלאכה וחוזר לאחר כמה דקות כאשר בידיו שתי מסכתות בבא בתרא גדולות, ואומר: 'ביקשתי רשות מהגבאי בבית הכנסת הסמוך להשאילן בשבילי ובשבילך, הבה נלמד יחדיו'.
"הזזנו את הדברים מהשולחן והוא התחיל ללמד אותי את הסוגיא בכזו בהירות ופשטות, שבטוחני שאפילו הקירות שם הבינו את הסוגיא, ולאחר שראה שהדברים בהירים לי היטב אמר לי: 'עכשיו הגענו לקושיה הנפלאה ששאל בנך', והרצה לפני את הדברים, וזה הסוד שאני יודע מה ששאלת השבוע בסוגיא".
ומסיים התלמיד: עד היום איני יודע האם עיקר כוונתו היתה לעשות לי נחת רוח, או שעיקר כונתו היתה לגרום נחת רוח לאבי. ויותר נראה שכיון לשנינו. אבל הדברים מפליאים, שבאותם יום יומיים שרבינו בא לביתו בבני ברק לאחר שבוע שלם ששהה בירושלים, זה מה שיעמוד לו בראש, ללכת לבית המלאכה של אבי אחד מתלמידיו ולעשות ככל הסדר הנ"ל, למסור את כל עצמותו להתחסד ולרומם את תלמידו. זה דבר שיש בו לימוד רב שמצוה רבה לפרסמו ברבים.
(מתוך ספר 'אגן הסהר' חלק ב')