בני היקר, בן הארבע עשרה, סבל שנים רבות מבעיה כרונית מציקה מאד בגרון. הבעיה הפריעה לו מאד בתפקוד, גרמה לו לכחכח לעתים תדירות, וכמעט ולא נתנה לו מנוח. ניסינו לטפל בטיפולים שונים, חלקם קונבנציונליים, חלקם טבעיים – אך שום דבר לא הועיל. לעתים הוא חש הקלה מסוימת למשך זמן קצוב, אך הבעיה חזרה ונשנתה פעם אחר פעם. ניתן לומר שכמעט והתייאשנו…
ההפתעה הגדולה פגשה אותי ביום בהיר אחד, כשלפתע הבחנתי שבני אינו מכחכך בגרונו בעוצמה, כמו שאני רגיל לשמוע אותו תמיד. שאלתי אותו: בני היקר, האם אני מדמיין או שיש לך באמת הקלה בגרונך?
ואז הוא סיפר לי את סודו הנפלא והמתוק, ואותו אגלה אף לכם:
בני היקר קרא ושמע אודות כוחה של ההודיה לה', והחליט בעצמו לקנות מחברת ובה ירשום כל יום כעשר טובות שעשה לו הקב"ה. כך הקפיד לרשום בכל יום ויום במשך ארבעים יום רצופים.
הוא הראה לי את המחברת מלאת התודות. רפרפתי בהתרגשות ובתחושת נחת יהודית אמיתית מבני בכורי. וביום הארבעים ואחד, בסוף המחברת, אני רואה שבני המשיך ורשם:
"תודה בורא עולם, שהגרון שלי הרבה הרבה יותר טוב, שאני לא נאלץ לכחכח כל כמה דקות, תודה שאני מרגיש שהכל ממש נעלם!"
תודה לה' על הנס הגלוי והנפלא, שנזכה לשפע ניסים וישועות לנו ולכל עמ"י.
(גיליון 'קול תודה')