מקום הדלקת נרות החנוכה הוא בפתח הבית הסמוך לרשות־הרבים, ואם יש חצר לפני הבית - יש להדליקם בפתח החצר הסמוך לרשות־הרבים, והדר בקומה שניה שאין לה פתח ישיר לרשות־הרבים ולא לחצר, מדליק בחלון הפונה לרשות־הרבים.
לדעת החזון־איש, החצר שבזמננו, אשר מיועדת בדרך כלל לאויר בעלמא - בניגוד לזמני העבר בהם שימשה החצר לצורכי 'דירה' עיקריים, כטחינה, אפייה, שטיחת פירות ועוד - אין דינהּ כחצר לענין הדלקת נר חנוכה (ולענינים נוספים), ואין להדליק בפתח החצר, אלא בחלון הפונה לרשות־הרבים.
ודעת הגר"נ קרליץ והגר"ח קניבסקי שלדברי החזון־איש גם חדר־מדרגות אינו נחשב כחצר, ואין להדליק בפתחו אלא בחלון הדירה; וכן דעת האור־לציון הן לענין חצר והן לענין חדר־מדרגות. ולדעת הקהלות־יעקב, חדר מדרגות נחשב כחדר נוסף בבית ולא כחצר. אכן, לדעת הגרי"ז סולוביצ'יק אף שהחצר אינה משמשת לצורכי דירה דינהּ כחצר, ויש להדליק את הנרות בפתחהּ הסמוך לרשות־הרבים; וכן דעת הגרש"ז אויערבך והגרי"ש אלישיב הן לענין חצר והן לענין חדר־מדרגות, אך נחלקו לענין מגרש חניה שאינו משמש לכניסה ויציאה: לדעת הגרשז"א אין דינו כחצר, ולדעת הגריש"א דינו כחצר. [שו"ע תרעא, ה; ביאורים ומוספים 'דרשו', 45]