הרב ישראל ליוש
אֲשֶׁר גְּאָלָנוּ וְגָאַל אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם
עני מרוד הוא היה, ועל כתפו היתה מוטלת פרנסתם של משפחתו הגדולה שמנתה עשרה נפשות, עבודת הכפיים שעבד לא הספיקה לתת אוכל לפי ילדיו, ובצר לו היה מכתת את רגליו בין דלתות נדיבים לאגור עוד מעט ממון, להשלים כדי צרכיהם של בני המשפחה.
פעם אחת נתקבצו אצלו מספר פרוטות גדול יותר מהרגיל והוא החליט לקנות בהם כרטיס הגרלה, אולי מכאן תצמח הישועה, כך חשב, ואכן הצליח ה' דרכו וכרטיס ההגרלה שברשותו זכה בפרס גדול של עשרות אלפי שקלים. נקל לתאר את אושרו הרב, שמחתו פרצה עד לב השמים, מעתה הוא כבר לא יזדקק למתנת בשר ודם. מעמדו התבסס, את חלק מכסף הזכיה הוא השקיע בעסקים, ומהם התפרנס בכבוד.
כעבור מספר שנים הוא קנה שוב כרטיס הגרלה, ומזלו הטוב שפר עליו גם עתה, ושוב כרטיסו זכה בפרס הגדול, אבל הפעם הפרס היה גדול הרבה יותר – 'מאות אלפי שקלים', גם הפעם הוא שמח שמחה גדולה, אך היא היתה דלה ועלובה לעומת השמחה בזכיה הראשונה.
חבריו תמהו מאוד לפשר התנהגותו, והם שאלו אותו, הרי סכום הזכיה הראשונה היה קטן בהרבה מסכום הזכיה השניה, א"כ מדוע בזכיה הראשונה שמחת יותר מהזכיה השניה?
"בזכיה הראשונה" – השיב להם הזוכה – "הזכיה הפכה אותי מאיש עני מרוד הרעב לפת לחם לאדם עשיר המתפרנס באופן קבוע ללא דאגות, ואילו הפעם" – המשיך הזוכה – "אמנם זכיתי בהרבה יותר כסף, אך השינוי שיחול אצלי אינו בעל משמעות ניכרת כ"כ, אילו הייתי זוכה במיליוני שקלים, סביר להניח כי שמחתי היתה זהה לשמחה בזכיה הראשונה".
ע"פ משל זה הסביר האדמו"ר רבי לוי יצחק מברדיטשוב זצ"ל את ברכת 'אשר גאלנו' הנאמרת בליל הסדר, בני ישראל היו משועבדים במצרים בעבודת פרך, מכות וייסורים קשים היו מנת חלקם, בשורת הגאולה והניסים הגדולים שחוו, היציאה מעבדות לחרות גרמה להם שמחה גדולה ועצומה, שמחה שהביאה עמה שירה. לעתיד לבוא, בביאת גואל צדק, הגאולה תהיה כה גדולה, והניסים שיתחוללו בה יהיו אף הם כה עצומים עד שעם ישראל ישמח לא פחות משמחתו ביציאת מצרים, לא תהיה זו כמו הזכיה השניה בפיס שהיתה מגומדת יחסית לזכיה הראשונה, אלא תהיה זו גאולה עוצמתית והניסים בה יעוררו שמחה בלב עם ישראל לא פחות ואולי אף יותר משמחת יציאת מצרים, וכפי שהבטיח הנביא (מיכה ז, טו) 'כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות'.
כך גם אנו אומרים בהגדה אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים… כן ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתינו לשלום שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך…!
•••
הסיפור הבא, גם הוא סיפור על כרטיסי הגרלה, וגם הוא מלמד אותנו פרק חשוב בעבודתנו בליל הסדר. בנובהרדוק היה סוכן כרטיסי הגרלות שהציע את מרכולתו לתושבי העיר, פעם אחת הצליח הסוכן לשכנע עני מרוד לקנות כרטיס הגרלה, העני חסך פרוטה לפרוטה עד שהיה בידו די לקנית כרטיס ההגרלה.
ההגרלה נערכה והסוכן קיבל את מספרי הכרטיסים הזוכים, והנה עיניו קורנות ואינו מאמין למה שהן רואות, העני, שכה השקיע רבות כדי לשכנע אותו לקנות כרטיס הגרלה, בטענה שזה מה שיוציא אותו ממעגל העוני, אכן זכה בפרס הגדול, ובין רגע נהיה עשיר העיירה.
סוכן הכרטיסים לא התאפק והחליט שהוא הולך בשעת לילה מאוחרת להודיע לעני שהוא נהיה עשיר העיירה, הוא לא שת לבו לקור העז ולשלג שירד בחוצות, במסירות נפש הוא שם פעמיו לעבר בית העני-עשיר להודיע לו על זכייתו הגדולה.
הסוכן הגיע אל הבקתה העלובה, התריסים היו מוגפים ובני הבית כבר נמו את שנתם בשלוה, הוא דפק על הדלת, ובלבו חשב הם בוודאי לא יכעסו על שהערתי אותם משנתם, הרי הם קמים לבוקר חדש, במלוא מובן המילה. לאחר כמה דפיקות פותח לו העני את הדלת כשקורי שינה סובבים את עיניו, בלהט של שמחה מאחל לו הסוכן 'מזל טוב', מעתה אתה עשיר העיירה! זכית בהגרלה בפרס הגדול!
אך בעל הבית הזוכה לא זרם עם שמחתו של המאחל, אלא הוא בא אליו בטענות, "אני מתפלא עליך" – אמר לו העני הזוכה – "איך אתה מעיז כך להעירני באמצע הלילה? בשלמא כל בני העיירה אינם יודעים שאני עשיר העיירה, לכן הם מרשים לעצמם לזלזל בכבודי, אבל אתה הרי יודע שאני עשיר העיירה, איך אתה מזלזל כך בכבודי ומעיר אותי ואת בני משפחתי באישון לילה?"…
על אף היותנו היום בני חורין, משוחררים משעבוד מצרים, ומצפים בכליון עיניים לגאולה העתידה, כדי להודות להי"ת על חרותנו ופדות נפשנו, וכדי להכיר בחסדו הגדול עמנו בהוציאו אותנו מארץ מצרים, אל לנו לשכוח מהיכן באנו, צריכים לזכור ולהזכיר את היותנו עבדים, ורק כך נוכל להודות על היותנו כיום בני חורין, אל לנו להיות כמו העני שנהפך בין רגע לעשיר, שתיכף שכח מאין בא, ומה הוא היה רגע קט לפני זכייתו.