בס"ד
הרב ישראל ליוש
"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" (פרשת החודש, שמות יב, א)
הנה, פרשת החודש נקראת בין גאולה לגאולה, בין גאולת פורים לגאולת מצרים. הבה נתבונן מה העניין לקשר בין שתי הגאולות? ומה יש בה בפרשת החודש שנבחרה לקשר ביניהן?
נבין זאת בהקדם התבוננות על מהות ההבדל שבין שתי הגאולות. נס פורים, כידוע, הוא נס נסתר. האירועים הנסיים שאירעו בו נבלעו בשגרת החיים. המלכה ושתי, בהתנהגות שכיחה ומסתברת, מסרבת לבוא אל המלך בכתר מלכות. אסתר – גם זה קורה במתכונת שגרתית – מתמנית תחתה למלכה, ובכך מנהל הקב"ה את סדרי הטבע כדי שיהיו מוכנים להציל את עם ישראל מגזירת המן ואחשוורוש.
לעומת זאת, נסי מצרים היו נסים גלויים, סדרי הטבע שונו, החל במימי מצרים שהפכו לדם, כלה בקריעת הים, עבור דרך חושך שניתן למשש וברד של מים ואש. ההנהגה האלוקית המנהלת את הבריאה לעין כל הייתה גלויה ומאירה.
עתה נעבור לעיין מעט בציווי "החודש הזה לכם ראש חודשים, ראשון הוא לכם לחודשי השנה", עם ישראל מתייחד משאר אומות העולם בכך שהוא מונה את חודשי השנה לפי מהלך הלבנה ולא לפי חודשי החמה כפי שמונים אומות העולם.
לא בכדי מנייננו שונה ממניינם, כי גם ההנהגה השמימית עם אומות העולם שונה מההנהגה אתנו, עם ישראל. אומות העולם מונהגות על פי חוקי הטבע, "חוק נתן ולא יעבור", הנהגה טבעית ללא שינוי וללא כל התחדשות, החל מבריאת העולם ועד עתה. ולפיכך הם מונים לחמה, שגם היא קבועה מבריאתה, ואינה מתחדשת בכל עת, היא כמו שהיא שוקעת וזורחת.
לעומת זאת, ההנהגה ע̣ם עם ישראל היא הנהגה למעלה מדרך הטבע, הנהגה על פי התורה שקדמה לחוקי הטבע, והיא משתנית ומתחדשת בכל עת, לפי ערכו ומצבו של כלל ישראל. ועל כן מונין ישראל ללבנה שאף היא מתחדשת בכל חודש, ומורה על הנהגה על טבעית.
אך זאת עלינו לדעת, כי על אף שנצטווינו למנות החודשים על פי חודשי הלבנה, מצווים אנו להשוות את לוח השנה במידת־מה גם לימות החמה. התורה מצווה: "שמור את חודש האביב ועשית פסח לה'", מכאן דרשו חז"ל שעל הבית דין הגדול לשמור שהחודש שבו יחול חג הפסח יהיה בתקופת האביב, ואת זאת לא נוכל לקיים אם נמנה רק על פי הלבנה, אלא אם כן נתחשב גם בתקופת החמה, ומכיון ששנת החמה יתירה על שנת הלבנה בי"א יום מצווים בית הדין לעבר אחת לג' שנים את השנה ולהוסיף חודש לחודשי הלבנה, ובכך תשתווה התקופה לתקופת החמה ויישמר חג הפסח בחודש האביב.
ניתן לומר שסיבת ציווי הבורא ית' להתחשב אף בתקופת החמה, להבהיר לנו כי אף שאנו מונהגים מעל לדרך הטבע, הרי גם חוקי הטבע הם בהנהגתו יתברך ואין בהם חלילה מקרה ומנהגו של עולם…
על פי כל זה נבין: פרשת החודש, המצווה לנו את צורת מניין החודשים, מחברת ומקשרת בין שתי הגאולות המורות על שתי ההנהגות, הטבעית והנסית, ושתיהן מורות אחת על חברתה שהכל בהנהגתו ובהשגחתו יתברך, וכדברי הרמב"ן: "ומן הנסים הגדולים המפורסמים אדם מודה בנסים הנסתרים… שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכולם נסים, אין בהם טבע ומנהגו של עולם…".
***
"איך הקב"ה מסוגל לראות כיצד מייסרים ומציקים לבניו – עם ישראל?", שאל רופא את מרן ה'חפץ חיים' זי"ע בזמן פרעות קישינב.
שקע ה'חפץ חיים' בהרהורים, שתק ולא ענה! "אולי אין אלוקים בעולם…?!", המשיך הרופא בפקפוקי האמונה שלו…
"אולי אתה לא רופא?!", ננער ה'חפץ חיים' משתיקתו.
"הנה תעודת הרפואה שלי!", הראה מיד הרופא הפגוע לכיוון הקיר.
"תעודה זו היא מלפני ארבעים שנה", אמר לו ה'חפץ חיים', "מאין לי לדעת שגם כיום יודע אתה לרפא…?".
"בתום לימודי הרפואה עמדתי בכל המבחנים וע"כ קיבלתי תעודה, אין טעם לערוך בכל שנה מבחנים מחדש ולהוכיח שוב שאני רופא…", ענה לו הרופא.
"גם הקב"ה", הסביר לו ה'חפץ חיים', "הראה את כוחו וגדולתו ביציאת מצרים לפני שנתן לנו את התורה, זאת התעודה שלו, אין טעם לערוך לו מבחנים מחדש בכל פעם שהוא מעמידנו בניסיון של 'הסתר פנים'…".
***
כיוצא בדבר ענה מרן הגאון רבי אהרן יהודה ליב שטיינמן זצוק"ל לדוקטור לפיזיקה מאוניברסיטה מפורסמת בארה"ב שאמר לו: "חיפשתי את הקב"ה… ולא מצאתי!".
צחק מרן זצוק"ל ואמר: "אל תחפש אותו במיקרוסקופים שלך… תחפש אותו בבטנך ותמצא אותו. הקב"ה אינו גרגיר חול שמחפשים אותו במעבדה בארה"ב… הוא נמצא בגופך כאן לידך. הבגד מעיד על אורגו וגוף האדם על יוצרו".
***
שיחת קודש התנהלה בין הני תרי גיסי, מרן ה'חזון איש' זי"ע ומרן ה'קהילות יעקב' זי"ע. הם שוחחו בענייני נסים גלויים ונסים נסתרים, עד כמה זוכים אנו לראות בדורנו נס גלוי…
ה'חזון איש' הזכיר את אשר עבר עליו במינסק ואמר: "ראיתי על בשרי נס גלוי. יום אחד יצאתי מהבית אל בית המדרש, השלטונות חיפשו בשווקים אחרי משתמטים מהשירות הצבאי, מי שנתפס בלא כרטיס שחרור נלקח מיד אל ה'קסרקטין', מחנה צבאי.
"אני הלכתי ישר", סיפר ה'חזון איש', "ללא מורא פחד, פניתי לרחוב הימני וראיתי שהוא מלא בחיילים שחיפשו ובדקו איש אחר איש אם פטור הוא משירות צבאי. המחזה הזה חזר על עצמו גם כאשר פניתי לרחוב השמאלי, גם דרך זו הייתה מלאה בחיילים. אעפ"כ ידעתי בבירור שלא יאונה לי כל רע, הלכתי בבטחה כשאני מוקף חיילים, ובניגוד לדרך הטבע כאילו לא הבחינו בי ולא שאלו אותי כל שאלה…".
בהזדמנות אחרת הסביר ה'חזון איש' את אומץ לבו ללכת כה גלוי במקום כה מסוכן: "באותו יום למדתי מסכת עירובין בעיון כל הצורך, עם כל הראשונים… ידעתי בבטחה שביום זה לא אתפס…"
***
הרבנית מרת בת שבע קנייבסקי ע"ה סיפרה אף היא על נס גלוי שאירע לסבתה, אשת הגאון רבי אריה לוין זצ"ל. פעם כאשר יצאה מביתה לקנות ירקות בחנות הסמוכה, פגש בה אדם וביקש ממנה כוס שתייה. 'לא יקרה לו כלום אם הוא ישתה רק בעוד כמה דקות', הרהרה, וביקשה ממנו להמתין מעט עד שתחזור מהחנות. אך הוא לא הסכים והפציר בה שתיתן לו מיד כוס מים כי הוא מאוד צמא.
מיד מיהרה הרבנית וחזרה לביתה. כאשר ניגשה אל קערת המים כדי לשאוב משם כוס מים ליהודי, נחרדה… היא ראתה את בתה התינוקת בתוך קערת המים, היא כנראה נפלה מעריסתה שעמדה בסמוך היישר אל קערת המים… מיד הרימה האם את בתה והצילה אותה ברגע האחרון.
כאשר שבה הרבנית אל האיש עם כוס המים, לא מצאה אותו. או אז הבינה שהיה הוא שליח משמים להציל את בתה.
"הילדה הזו", סיימה הרבנית קנייבסקי את סיפורה, "היתה זו אמי… אשת אבי הרב אלישיב זצק"ל".