במיעוט שינה (אבות ו ו)
שח נכד רבנו הגרי"ש אלישיב זי"ע, הגאון רבי אברהם צבי ישראלזון: זכיתי לשהות אצל רבנו פעם אחת בחג השבועות – כד הוינא טליא – לפני יותר משלושים שנה, וסֵדר יומו היה כך: ליל חג השבועות אכל סעודה [בשרית, כשאר שבתות וימים טובים], ומיד אחר כך הלך לבית מדרשו 'תפארת בחורים' למסור שיעור בגמרא [הקבוע מידי יום ביומו], ובשעה 12:00 בלילה סיים את השיעור, חזר לביתו ונשכב לישון עד השעה אחת וחצי לפנות בוקר, ואז קם והתיישב ללמוד בקול רם ובהתמדה נוראה כדרכו עד זמן תפילת ותיקין.
אחר שהסתיימה התפילה צעדו יחד כל המתפללים לכותל המערבי [כרבע שעה הליכה] כשמלכם בראשם [כמנהגו של מרן בכל הרגלים], ומיד כשחזר לביתו קידש ואכל מזונות, מאכלי חלב. אחרי הקידוש, כל בני הבית הלכו לישון מלבד רבנו שאמר: "אני ישנתי בלילה, אינני צריך לישון…" והתיישב ללמוד בשקידה עצומה עד שהתעוררו כולם, בצהרי היום, ואכלו סעודה בשרית.
בגמר הסעודה שוב הלכו כולם לישון… מלבד רבנו שאמר שוב: "אני ישנתי בלילה", וכך ישב ולמד בהתמדה גדולה עד קרוב לשקיעת החמה, כשירד להתפלל מנחה. וכל זה על סמך השעה וחצי שישן בלילה…
(גיליון 'דברים הרבה')