השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן רנ"א סעיף א'
- שלא לעשות מלאכה בערב שבת מן המנחה ולמעלה -
מה נאמר על העושה מלאכה בער"ש? | האם יש בזה איסור? | עשיית "פרקמטיא" בער"ש | מאיזה זמן נאמר שלא לעשות מלאכה בער"ש | מלאכה "מזדמנת" מותרת בער"ש? | האם מותר לייצר בגדים בער"ש? | מדוע מותר לכתוב ספרים בער"ש?
העושה מלאכה בער"ש מהמנחה ולמעלה אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה, ומביא הבה"ל נידון, האם זה רק עניין שלא רואה סימן ברכה, או שיש בזה גם איסור מדרבנן מעיקר הדין, ומצדד שיש בזה גם איסור מלבד זה שלא רואה סימן ברכה, ומביא בשם הט"ז שסובר שזה רק עניין של סימן ברכה ולא איסור, ומהאי טעמא נהגו להקל ולפתוח את החנויות מער"ש גם מן המנחה ולמעלה.
פרקמטיא, דהיינו לקנות ולמכור בצנעה, אין בעיה.
סימן ברכה אין הכוונה שלא ירוויח מאותו מקום, אלא יתכן שירוויח מכאן, אבל יפסיד ממקום אחר, ונחלקו השיטות האם מדובר במנחה גדולה דהיינו משש וחצי שעות מתחילת היום, או מנחה קטנה שזה מתשע וחצי שעות מתחילת היום, ומביא המ"ב, שבמקום צורך מותר להקל בזה.
מותר לאדם לעשות מלאכה מזדמנת ביום שישי אחרי זמן המנחה, ולכן מותר לכתוב איגרת שלומים וכיו"ב כי זה מלאכה מזדמנת.
הבה"ל מוסיף שמותר לעשות גם מלאכה גמורה כגון שריית דיו וסממנים, או צידת חיה ועוף, ובסעיף ב' המ"ב אומר, שכל מלאכה המותרת בחול המועד, מותרת גם בער"ש מן המנחה ולמעלה, אז איגרת שלומים יכול להיות שהיא מלאכה המותרת בחוה"מ.
סעיף ב'
לתקן בגדיו וכליו לצורך שבת מותר כל היום, וכן בגדי חבירו, ומוסיף המ"ב, שאדם עני שאין לו את כל צרכיו, מותר לו לעשות מלאכה כדי להשתכר וכמו שמותר בחוה"מ, וכשעושה לצורך חבירו לא יטול שכר, והמ"ב אומר, שמותר גם לייצר בגדים לצורך השבת.
גם הכותב ספרים לעצמו דרך לימודו מותר, או משום שזה דרך עראי, או משום שזה לא מלאכה שנאסרה.