היום נעסוק בנושא: קריאת שמע ו'עלינו לשבח' עם הציבור
יום ראשון א טבת תשעו
חובת קבלת עול מלכות שמים עם הציבור
הנמצא במקום בו קוראים הציבור קריאת־שמע, חובה עליו לקרוא עמהם את הפסוק הראשון - 'שמע ישראל' - ו'ברוך שֵׁם', כדי שלא יהא נראה כנמנע מלקבל עליו עול מלכות שמים; ורצוי שיקרא עמהם את כל שלוש הפרשיות, ויש אומרים שחובה היא לקרוא את כל הפרשיות. ומי שטרם התפלל - יכוון שלא לקיים את המצוה בקריאה זו, כדי לקיימהּ לאחר מכן בקריאת־שמע עם ברכותיה. ומי שטרם בֵּרך ברכות התורה - יקרא את הפסוק הראשון וברוך שֵׁם בלבד. והעומד בפסוקי דזמרה - לדעת המחבר לא יקרא עם הציבור, אלא 'ינגן' את המילים שאומר בניגון שבו מנגנים הציבור קריאת־שמע, אולם פוסקים רבים כתבו שיקרא את הפסוק הראשון וברוך שֵׁם. [סעיף ב-ג וס"ק ח, י ו־יא; ביאורים ומוספים דרשו, 15 ו־20]
'שמע ישראל' בקדושה של מוסף - האם חובה לאומרו עם הציבור?
כאמור, כשהציבור אומרים את הפסוק 'שמע ישראל', צריך לאומרו עמהם; וכשאומרים פסוק זה בשעת הוצאת ספר תורה ובקדושה של מוסף בשבת וביום טוב, או בסוף תפילת 'יום כיפור קטן' - יש שכתבו שהנמצא במקום חייב לאומרו עמהם, ויש שנראה מדבריו שהעומד בפסוקי דזמרה לא יפסיק לשם כך, (דהיינו, אף לדעה הנ"ל המחייבת להפסיק בפסוקי דזמרה לקריאת־שמע עם הציבור); ויש שכתב שמי שאינו מתפלל עם הציבור אינו חייב לאומרו עמהם. ויש שכתב שאף בקריאת־שמע - אם הציבור קורא אותה לאחר זמנה אין חובה לקרוא עמהם את הפסוק הראשון, כיון שאין קוראים אותה אז לשם קבלת עול מלכות שמים, אלא כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. [ביאורים ומוספים דרשו, 18 ו־22]
באיזה מקרה ראוי לומר 'עלינו לשבח' פעמיים?
בשעה שהציבור אומרים 'עלינו לשבח', יש לאומרו עמהם, אך אין להפסיק לשם כך בפסוקי דזמרה, ואף לא בין תפילת העמידה ל'נפילת אפים'; וכן אין צורך להפסיק לשם כך במהלך אמירת 'אשרי' או 'ובא לציון'. והנוהג כנוסח אשכנז, לפיו אומרים עלינו לאחר ובא לציון, ומתפלל עם ציבור הנוהגים כנוסח ספרד, לפיו אומרים עלינו בסיום התפילה, לאחר 'אין כאלקינו' - לא יאמר עלינו לאחר ובא לציון, אלא יאמרנו עם הציבור; והנוהג כנוסח ספרד ומתפלל עם ציבור הנוהגים כנוסח אשכנז - יש שכתב שיאמר עלינו עם הציבור לאחר ובא לציון, וישוב ויאמרנו לאחר אין כאלקינו, משום שלפי תורת הסוד יש לאומרו דווקא אז. [ס"ק ט; ביאורים ומוספים דרשו, 17]
עלינו לשבח
למדתי לפני הרבה שנים שאם אדם נמצא במקום שאומרים עלינו לשבח, חובה עליו לאמר עמכם כמו קדושה ויראת שמע.