הנלמד היום נעסוק בנושא: מקום תפילת העמידה
יום ראשון ה' באדר א' תשע"ו
מי נקרא 'חצוף' בגין המקום שבו בחר להתפלל?
את תפילת העמידה יש להתפלל במקום סגור - אף אם בלתי מקורֶה - כיון שדבר זה מסייע להכנעה ואֵימת המלך הנדרשות בעת התפילה; והמתפלל במקום פתוח מכונֶה בפי חז"ל 'חצוף'. אולם הנמצא בדרך ואין באפשרותו להתפלל במקום סגור - רשאי להתפלל במקום פתוח, אך אם יש באפשרותו להתפלל במקום מוסתר במקצת, כגון בין עצים ושִׂיחים, יעשה כן. ויש אומרים שמותר להתפלל במקום פתוח שאין בו עוברים ושבים ולא יופרע מתפילתו, אולם לדברי הזוהר יש להתפלל דווקא במקום סגור. [סעיף ה וס"ק י-יב; ביאורים ומוספים דרשו, 11]
באיזה מקרה ראוי להסתכל מבעד לחלון במהלך תפילת העמידה?
כאמור, את תפילת העמידה יש להתפלל במקום סגור. מאידך, יש להקפיד לכתחילה שיהיו חלונות בקיר שמתפללים לכיוונו, כדי שהמתפלל יוכל להשקיף בעדם אל השמים, ובכך לעורר את כוונתו בעת גשתו לתפילת העמידה, או לחדש את כוונתו במהלך התפילה, במקרה שיזדקק לכך. בנוסף, על פי הזוהר, ראוי שיהיו בכל בית כנסת שנֵים עשר חלונות, אך אין צורך שכולם יהיו בקיר שמתפללים לכיוונו, וכן ניתן להוסיף על מספר זה ללא הגבלה. [סעיף ד וס"ק ח-ט; ביאורים ומוספים דרשו, 7-9]
מה הן ההלכות המיוחדות למתפלל בסמוך לבית הכנסת?
אין להתפלל את תפילת העמידה מחוץ לבית הכנסת אלא בשעת הדחק. והמתפלל מחוץ לבית הכנסת בסמוך לו, ומסיבה כלשהי אינו יכול להתפלל לכיוון שאליו מתפללים - יתפלל לכיוון בית הכנסת, אך אסור להתפלל כשפניו לכיוון ההפוך מזה שמתפללים אליו, או כשגבו מופנֶה לבית הכנסת. ואם טעה ופנה לכיוון ההפוך, יסתובב באמצע תפילתו לכיוון הנכון. ונחלקו הפוסקים אם הדין שאסור להפנות גבו לבית הכנסת אמוּר בכל שעה, או רק בעת תפילת העמידה של הציבור בבית הכנסת. [סעיף ז וס"ק טו-יט; ביאורים ומוספים דרשו, 13-14]