יום שני כ"ט בשבט תשע"ט
מהי 'מחיצה תלויה', ומדוע אינה מועילה כמחיצה לרשות היחיד?
חכמינו ז"ל אמרו: "מחיצה תלויה אינה מתֶּרת"; דהיינו, מחיצה של רשות היחיד, שבינהּ לבין הקרקע יש מרווח של שלושה טפחים או יותר, פסולה מדרבנן, ואינה נחשבת כמחיצה להתיר את הטלטול בתוכהּ בשבת, גם כאשר היא עצמה בגובה עשרה טפחים כנדרש.
ומבואר בגמרא שיש חיסרון במחיצה כזו – "שהגדיים בוקעים בה", כלומר, במרווח של שלושה טפחים יכול גדי – כדוגמה – להשתחל מבעד למחיצה, ולכן אין למחיצה זו 'חשיבות' של מחיצה.
ונחלקו רבותינו בביאור הדבר: לדעה אחת, 'בקיעת הגדיים' היא טעם הפְּסוּל היחיד של מחיצה תלויה, ולולי בקיעת הגדיים היתה המחיצה כשֵׁרה.
ולדעה שנייה, בקיעת הגדיים היא רק אחד החסרונות של מחיצה תלויה, אך עיקר הפסול הוא משום שמחיצה שאינה מתחילה מהקרקע אינה נחשבת למחיצה; (אלא שבמרווח של פחות משלושה טפחים נחשבת המחיצה כמתחילה מהקרקע, מדין 'לבוּד').
[ביאורים ומוספים דרשו שנה, 5]
מהי ה'קולא' המיוחדת שהקלו חכמים בנוגע למחיצה הנמצאת מעל הים?
בהמשך לאמוּר: עוד אמרו חכמינו ז"ל, שמחיצה בגובה עשרה טפחים, התלויה מעל מים, כגון מעל יַם או נהר, נחשבת למחיצה גם כשבינהּ לבין המים יש מרווח של שלושה טפחים ויותר; ובלשון הגמרא: "קַל הוא שהֵקֵלו במים".
ושואלת הגמרא: אכן, במים אין בעלי חיים יבשתיים העוברים מתחת למחיצה, אבל ישנם דגים העוברים תחתיה, ומדוע אינם פוסלים אותה? ומשיבה הגמרא: מעבָר הדגים מתחת למחיצה אינו משמעותי עד כדי פסילת המחיצה.
ונחלקו רבותינו בביאור הדבר, בהתאם לשיטותיהם הנזכרות לעיל: לדעה הראשונה, זוהי ה'קולא' שהֵקֵלו במים – שלא להחשיב את מעבר הדגים כ'בקיעת הגדיים', מפני שאין מעבר הדגים ניכר; ומכיון שאין מעבר הדגים פוסל את המחיצה, אין כל סיבה לפוסלה.
ולדעה השנייה, מעבר הדגים אכן אינו משמעותי לפסילת המחיצה, אך גם ללא מעבר הדגים היה ראוי לפוסלהּ, מפני עצם היותה תלויה, אלא שהקלו חכמים במים להכשיר את המחיצה למרות היותה תלויה.
[שו"ע שנה, א, ומשנ"ב א; ביאורים ומוספים דרשו, 5]
באיזה מקרה מחשיבים מקום ללא מחיצות כלל – כמוקף במחיצות?
בהמשך לאמוּר: יש אומרים שבנוגע לדיני מחיצה מעל גבי יַם, נהר וכדומה, הֵקֵלו חכמינו ז"ל 'קולא' נוספת, והיא, שזיז, כעין מרפסת, הבולט מרשות היחיד לאוויר שמעל המים בגובה עשרה טפחים לפחות מעל פני המים, ואשר רוחבו ארבעה על ארבעה טפחים, נחשב לרשות היחיד אף כשאינו מוקף במחיצות, ואין כל מחיצה תחתיו, ואף אם אין חלון פתוח אליו מרשות היחיד; מפני שהחשיבו את פני הזיז כאילו הם 'נמשכים' למטה כמחיצה.
ולפיכך, מותר להעביר אליו חפצים מרשות היחיד; ויש המוסיפים שלדעה זו, מותר גם להעביר חפצים מ'כרמלית' אל הזיז, משום שביחס לדין זה לא החשיבוהו כרשות היחיד; ולכן מותר לדלות אליו מים מהיָם (שהוא כרמלית); ויש חולקים.
ויש אומרים, שאם אין לזיז מחיצה על גביו, או מתחתיו, באופן המועיל לרשות היחיד רגילה, אינו נחשב לרשות היחיד, אלא אם כן חלון פתוח אליו מרשות היחיד; וכשאין חלון הפתוח אליו – נחלקו אם הוא נחשב כ'מקום פְּטור', או ככרמלית.
[שו"ע שנה, א, משנ"ב א, ב, ד ו־ה, שעה"צ ג, וביה"ל ד"ה וחלון; ביאורים ומוספים דרשו, 11, בהרחבת המקור]