יום רביעי ט"ו באדר א' תשע"ט
איסור העברת חפצים מבית מגורים לרשות היחיד שאינה משמשת לדיור
כפי שלמדנו, 'קרפֵּף שלא הוקף לדירה', ששטחו יותר מ'בית סאתיים', אסרו חכמינו ז"ל לטלטל חפצים בתוכו.
ואם שטחו אינו עולה על בית סאתיים – מותר לטלטל בתוכו, ואף אם נעשה בו שימוש מובהק שלא ל'דירה', וכגון גינת ירק.
אולם, אסור להעביר חפצים מכל קרפף שלא הוקף לדירה לבית מגורים, או להיפך; והיינו, גם כשהקרפף והבית שייכים לאדם אחד, או שעשו עירוב חצרות ביניהם. ויש חולקים, ובשעת הדחק ניתן להקל בכך.
ולדברי המשנה ברורה בסימן זה, האיסור הוא בקרפף ששטחו פחות מבית סאתיים, ולאו דווקא בקרפף ששטחו בית סאתיים במדויק.
[שו"ע שנח, ט-י, וביה"ל ד"ה קרפף; ביאורים ומוספים דרשו, 33; וראה משנ"ב שנט, ג, וביה"ל ס"א ד"ה רחבה; וראה עוד ביאורים ומוספים דרשו שם, 3]
באיזה מקרה אוסרים שבילים המיועדים להליכה לטלטל ברשות היחיד?
'קרפֵּף שהוקף לדירה', ולאחר מכן זרעו זרעים ברוב שטחו – בטֵל שֵׁם דירה מהקרפף, כיון שמקום זרעים אינו ראוי לדירה. וגם שטח המיעוט שאינו זרוע – נטפל לשטח הרוב, הזרוע, ונחשב הדבר כאילו כל הקרפף זרוע. והלכה זו אמורה אף בקרפף המשמש כחצר בית, שהחלק הבלתי זרוע שבו משמש באופן מובהק ל'דירה'.
ואם זרעו את הזרעים בערוגות שביניהן שבילים – נחלקו הפוסקים אם בחישוב רוב השטח, מכלילים גם את מקום השבילים, כיון שאין אדם דר בשבילים כאלו, או שמחשבים את מקום הערוגות בלבד.
[שו"ע שנח, ט-י, ומשנ"ב סו, סז ו־עב; ביאורים ומוספים דרשו, 32]
רשות היחיד שהוקפה לדירה ומשמשת לדירה ובכל זאת אסור לטלטל בתוכה – כיצד יתכן?
בהמשך לאמוּר: מדברי הראשונים נראה, שביטול שֵׁם דירה מהשטח הזרוע ומה'קרפֵּף', אינו רק למשך הזמן שהזרעים נמצאים במקום, אלא אף לאחר שנעקרו; וגם אם בעל המקום גמר בדעתו שלא לזורעו לעולם, והמקום משמש ל'דירה' – אין הקרפף חוזר להיתרו עד שיקיפוהו מחדש לשם דירה.
אולם, בקרפף המשמש כחצר בית, אשר שטחו פחות מ'בית סאתיים' – יש שמצדדים להקל לאחר עקירת הזרעים, כיון שיש מהפוסקים שסוברים שבכל קרפף ששטחו פחות מבית סאתיים, או בחצר בית, אין זרעים מבטלים שם דירה; ויש אוסרים אף באופן זה.
[ביה"ל שנח, ט ד"ה הזרעים; ביאורים ומוספים דרשו, 35]