יום חמישי י"ב באלול תשע"ט
מי ששכח יעלה ויבוא בראש חודש שחל בשבת – האם צריך לחזור על ברכת המזון?
חכמינו ז"ל תיקנו לומר 'יעלה ויבוא' בברכת המזון בראש חודש, בברכת 'בונה ירושלים'. ואם שכח לומר יעלה ויבוא, אינו צריך לחזור ולברך, כיון שאין חובה לאכול פת בראש חודש, כך שמלכתחילה לא תיקנו חכמים אמירה זו כחובה מוחלטת, כחלק מברכת המזון, אלא רק כמצוה לכתחילה.
ואף כשחל ראש חודש בשבת, בה אכילת הפת היא חובה – אם אמר 'רצה' ושכח לומר 'יעלה ויבוא', אינו צריך לחזור ולברך, כיון שחובת האכילה היא מחמת השבת ולא מחמת ראש חודש.
ומי שהחל את סעודתו בערב ראש חודש, וסיים בלילה, בראש חודש, יאמר יעלה ויבוא בברכת המזון. וכן אם החל את סעודתו בראש חודש, וסיים בלילה, במוצאי ראש חודש – אף אם הסעודה נמשכה כמה שעות לתוך הלילה (וראה במקורות) – עליו לומר יעלה ויבוא בברכת המזון.
[שו"ע תכד, א, ומשנ"ב א-ב ו־קפח, כו; ביאורים ומוספים דרשו תכד, 1 ו־5]
באיזה מקרה אומרים פסוק מתהילים באמצע הברכה השלישית של ברכת המזון?
כאמוּר, מי ששכח לומר יעלה ויבוא בברכת המזון בראש חודש, אינו צריך לחזור ולברך. אולם, אם נזכר בכך לאחר שאמר את שם ה' של סיום הברכה, לפני שאמר "בונה ירושלים" – יאמר "למדני חקיך", כדי שהזכרת שם ה' לא תהיה לבטלה, (אלא כחלק מאמירת הפסוק שבתהילים: "ברוך אתה ה' למדני חוקיך"), ויאמר יעלה ויבוא, וימשיך "ובנה ירושלים".
ואם נזכר לאחר שאמר את המילה "בונה" – יסיים את הברכה, ולפני תחילת ברכת 'הטוב והמיטיב', יאמר: "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם, שנתן ראשי חֳדשים לעמו ישראל לזכרון". ויש אומרים שאף אם התחיל את ברכת 'הטוב והמיטיב', אם אמר רק עד "מלך העולם", ימשיך בברכה הנ"ל, ואחר כך יברך הטוב והמיטיב; ויש אומרים שאם התחיל את ברכת הטוב והמיטיב, ולוּ במילה 'ברוך', אין לו עוד תקנה להזכרת ראש חודש, וימשיך את ברכת הטוב והמיטיב.
[שו"ע תכד, א; ביאורים ומוספים דרשו, 3, וראה שם, 5, בשם ביה"ל]
שאלה לשנת תשע"ט: איזו הפטרה קוראים בראש חודש אלול שחל בשבת?
בראש חודש שחל בשבת, קוראים ל'הפטרה' את הפטרת 'השמים כסאי', מפני שנזכר בה ראש חודש: "וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ", שפירושו – מדי ראש חודש.
ובראש חודש אלול שחל להיות בשבת – בני ספרד קוראים את הפטרת 'עניה סוערה', מפני שהיא אחת משבע הפטרות הנחמה שקוראים בשבע השבתות שלאחר תשעה באב, ועדיף לבטל את הפטרת ראש חודש מאשר לדלג על הפטרת הנחמה.
אולם, בני אשכנז קוראים את הפטרת השמים כסאי, מפני שגם בה יש פסוקים העוסקים בנחמת ירושלים, בנוסף על כך שנזכר בה ראש חודש. אולם, כדי שלא להחסיר לחלוטין את אחת משבע הפטרות הנחמה הקבועות, נוהגים בני אשכנז במקרה כזה לקרוא את הפטרת עניה סוערה בשבת פרשת כי תצא, לאחר קריאת הפטרת 'רני עקרה' של פרשת כי תצא; והסיבה שממתינים עד לפרשת כי תצא, היא משום שבסדר זה מופיעות שתי הפטרות אלו ברצף בספר ישעיהו.
[שו"ע תכה, א, ומשנ"ב ד-ז]