באיזה אופן ניתן לטלטל מפתח על ידי חיבורו לחגורה?

הדף היומי בהלכה כ"ז בשבט- סימן ש"א סעיף י"א- סעיף י"ב

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



יציאה עם 'מפתחות' לרשות הרבים בצורה המותרת

נרתיק מהודר של משקפיים, מדוע אסור לצאת בו בשבת כשהמשקפיים בתוכו? ובאיזה אופן מותר ל'אומן' לצאת עם כלי עבודתו לרה"ר בשבת? ולמה מותר לאיש לצאת לרה"ר עם שעון שהוא תכשיט, ולאשה אסור? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן ש"א סעיפים י"א – י"ב  במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

כלי שעשוי גם לתשמיש וגם לתכשיט, אם עיקר מטרתו בשביל התכשיט, דהיינו שלובש ומתנאה בו, מותר לצאת בו בשבת, וכך סוברת הדעה השנייה בשו"ע, שמפתח של כסף, שהוא גם מפתח וגם הוא של כסף, והוא תלוי לו בצווארו, מותר לצאת בו בשבת, כי עיקר מטרתו היא להתנאות בו, והדעה הראשונה חולקת, וסוברת שזה אסור, כיוון שמי שרואה אדם שיוצא כך בשבת, יאמר שמותר לצאת עם כלים בשבת, ואע"ג שלמדנו לעיל בסעיף ט', שתכשיט שהוא רק לאיש ולא לאשה, לרש"י אסור לצאת בו בשבת, כי חוששים שמא ישלוף אותו ויראה לאחרים ויוליך אותו ד"א ברה"ר? מבאר המשנה ברורה שתי תשובות בדבר, א. הסעיף שלנו מדבר לפי שיטת ר"ת והרמב"ם שסוברים, שתכשיט שעשו לאיש, מותר לצאת בו בשבת, כי אין דרכו לשלוף בשבת, ולכן צריך להגיע לגזירה משום הרואים. ב. אפילו לשיטת רש"י שאוסר לאיש לצאת בשבת כשהוא לבוש בתכשיט של אנשים דלמא שליף ומחוי, אבל כאן מדובר בתכשיט שהוא קבוע בו היטב ולא יכול לשולפו בקלות, ומעיקר הדין מותר לצאת בו בשבת אם לא משום הגזירה מפני הרואים.

הרמ"א אומר, שאדם שהיה תלוי לו תיק על צווארו ומניח בו את המשקפיים, והתיק עשוי מכסף, אסור לצאת בו בשבת, כיוון שכאשר המשקפים מונחים בתוכו, התיק משמש אותם, וכיוון שכלפי המשקפיים הוא מוציא אותם דרך משא, התיק טפל אליהם, ואסור לצאת איתו לרה"ר, ומוסיף המשנה ברורה, שגם 'נדן' שתוחבים בו את הסכין, אפילו שהוא נדן יפה והוא תכשיט, כיוון שהוא משמש את הסכין, והסכין הוא כלי אסור לצאת בו בשבת.

יש שאומרים שהמנהג להקל שכאשר אדם רוצה להוציא מפתח של ברזל לרה"ר, יקבע אותו בחגורה שלו, והמפתח ישמש כ'אבזם' לחגורה, וממילא הוא חלק מהחגורה ויוצא בו בשבת, ומביא המשנה ברורה, ששעון שיש לו רצועה יפה, אסור לצאת בו בשבת, כי השעון עיקר, והרצועה טפילה לשעון.

היו בעלי אומנות שהיו יוצאים לרה"ר כשהכלים שלהם תחובים להם בבגדיהם כדי שיכירו אנשים שהם בעלי אותה אומנות, וכגון חייט היוצא עם מחט התחובה לו בבגדו, והדין בזה הוא, שכיוון שאין דרך הוצאה בכך, פטור אבל אסור, מק' המשנה ברורה, הרי לעיל בסעיף ח' מבואר, שאדם היוצא במחט התחובה לו בבגדו חייב כי דרך הוצאה בכך, ואילו כאן פטור? מבאר המשנה ברורה, ששם זה דרך הוצאה כי המחט תחובה לו בבגד במקום שהדרך הוא לתחוב את המחט ביום חול, אבל כאן אין הדרך לצאת כך בימות החול אלא תוחב אותה במקום אחר, ולכן אין בזה חיוב.

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים