ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך (דברים ל,יט)
רבינו יונה ב"שערי תשובה" (שער ג אות י"ז) כתב: "ודע כי המעלות העליונות נמסרו במצות עשה, כמו מעלת הבחירה, שנאמר "ובחרת בחיים".
וע"פ דבריו כ' החרדים (פרק ט') שבכל עת שמזדמן לפני האדם איסור או ספק איסור והוא פורש, מקיים מצות עשה זו.
ומביא החרדים מיד את הר"ן (בסוף פ"ק דקדושין) שכ' שכשאומרת הגמרא "ספיקא דאורייתא לחומרא", היינו שמדבר תורה הוא שצריך להחמיר ולא מדברי סופרים, וכתב שכן דעת רש"י, ודלא כהרמב"ם דהוי לחומרא מדברי סופרים.
ובביאור דבריו שהביא את דברי הר"ן אחרי שהביא את דברי ה"שערי תשובה", נראה שלמד שלפי ה"שערי תשובה" הדין דאורייתא שצריך להחמיר בספיקות נובע מחמת מצות עשה של "ובחרת בחיים".
ומביא שם מה שכ' בתשובות הר"ן (סי' ע"ט) "שאפי' בעסקי העולם כל משכיל בוחר לנפשו הדרך היותר בטוח והמשומר מכל נזק ומכשול ואפילו באפשר רחוק, ועל אחת כמה וכמה שיש לנו לעשות כן בדרכי התורה והמצות שהן כבשונו של עולם".
דבר מעניין בענין "ובחרת בחיים", מביא בס' "עבד המלך" כאן (לר' שמואל הומינר זצ"ל),שהרב הצדיק ר' אברהם מרדכי בנו של החידושי הרי"ם חלה בצעירותו במחלה קשה והרופאים אמרו שהוא מסוכן מאד ואין רואים שום תרופה למחתו, החידושי הרי"ם ניגש לבנו ולחש לו באזניו, "תדע שמצוה על האדם שירצה לחיות בעולם ויש דעה בין המחברים שזה בכלל המצוה "ובחרת בחיים" ואני מקוה שתרצה לחיות ותוליד בן זכר טוב[1].
לשמע הדברים האלו התאמץ רבי אברהם מרדכי וישב על מיטתו ואמר "רבונו של עולם תן לי במתנה עוד שנות חיים ותזכני להוליד בן זכר ואקרא את שמו יהודה ואקיים מה שנאמר הפעם אודה את השם".
השי"ת הקים אותו מחוליו ובאותה שנה נולד לו בן הוא האדמו"ר מגור הגאון הקדוש רבי יהודה אריה לייב בעל המחבר "שפת אמת".
[1] אפש"ל שהוסיף לו ענין לידת הבן ע"פ סוף הפסוק "ובחרת בחיים לעמן תחיה אתה וזרעך"