השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
האם מותר למרוח חומץ על מכה? • מה הדין כאשר רוצה להשתמש בחומץ לכאב שיניים? • כיצד ינהג כאשר יצאה העצם מידו או רגלו? • ובאיזה אופן התירו לינק בפה מהבהמה? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן שכ"ח סעיף כ"ט – סעיף ל"ד במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אדם שקיבל מכה ביד או ברגל, צומתה ביין כדי להעמיד את הדם, אבל לא בחומץ, כיוון שהחומץ מרפא את המכה ויש בו משום שחיקת סממנים, ואם בשרו רך ועדין שגם היין משפיע עליו ומרפא אותו, אסור גם ביין.
יצאה לאדם העצם מידו או מרגלו, לא ישפשף אותה הרבה בצונן כיוון שזה רפואתו, אלא רוחץ כדרכו ואם יתרפא, יתרפא.
אדם שנתלשו לו קצוות העור או הציפורן, כאשר מתקיימים ארבעה תנאים מותר לתולשם:
א. נקצצו רובן. (רוב קצוות העור, פירושו, רוב מה שאנשים רגילים ליטול)
ב. נפרשו כלפי מעלה. (נחלקו רש"י ור"ת, האם כלפי ראשי אצבעותיו, דהיינו כלפי הצד שכנגד הגוף, או כלפי הגוף עצמו, וכיוון שנחלקו בזה, א"א להשתמש בהיתרים האלו)
ג. הם מצערות אותו.
ד. תולש ביד ולא בכלי.
ואם מתקיימים ג' התנאים ולא הרביעי ותלש בכלי, לא עבר על דאורייתא, אלא עבר על דרבנן, ואם לא פירשו רובן וגזז בכלי, הרי זה גוזז ציפורניים בשבת, וחייב חטאת.
אדם שחושש בשיניו שהתרופה לזה היא 'חומץ', לא יגמע חומץ ויפלוט, אלא יבלע, ואומר המ"ב, שאם משהה ואח"כ בולע, אסור, ומותר להשהות יי"ש ואח"כ לבלוע, וכן מותר לטבל את המאכל בחומץ ואוכל אותו והחומץ מתחכך בשיניים ומרפא אותו.
החושש בגרונו, לא ישהה שמן בפיו כדי לרפאות את הגרון, אבל בולע שמן ואם מתרפא, מתרפא, ומביא המ"ב מח', מה הדין להשהות השמן ואח"כ לבלוע, ואומר שיש אוסרים ויש מתירים.
לחלוב בהמה בשבת יש בזה איסור דאורייתא של מפרק שהוא דש, אבל לינק בפיו חלב מן הבהמה, אין בזה איסור דאורייתא, כיוון שזה מפרק כלאחר יד, ולכן, במקום חולי אפילו שאין בו סכנה, התירו חז"ל לינק מן הבהמה, ובצער של רעב לא התירו חז"ל לינק בשבת, אבל ביו"ט, התירו.