יום שני ט' באלול תשע"ח
באיזה אופן מותר לנגב את השיער בשבת?
סחיטת שיער אסורה בשבת מדרבנן, ואף בשיער המחובר לגוף, במקומות שיש בהם ריבוי שיער. ונהגו שלא לרחוץ את הגוף בשבת, מחשש שיבואו לסחיטת השיער. ובביאור הלכה כתב שמטעם זה ראוי שלא לטבול בשבת אלא כאשר יש צורך להטהר מטומאה, ולא כשהטבילה היא לתוספת קדושה בלבד. וניגוב השערות במגבת באופן שהמים נבלעים בה – יש מתירים לנגב בנחת באופן שאינו סוחט את השערות בכוח; יש מתירים להניח את המגבת בנחת על גבי השיער; יש מתירים לנגב כרגיל; ויש אומרים שאין לנגב את השיער כלל. ואם כמוּת המים הבלועה בשערות מרובה עד כדי שיש לחשוש לסחיטת המגבת תוך כדי ניגוב – לכל הדעות אסור לנגבן.
[משנ"ב שכ, נה; ביאורים ומוספים דרשו, 47]
האם מותר להשתמש במברשת שיניים בשבת?
כאמוּר, סחיטת שיער אסורה בשבת. ובהקשר זה, דנים הפוסקים בנוגע לשימוש במברשת שיניים רטובה בשבת – יש אומרים שאם שערות המברשת פרודות זו מזו והחללים שביניהן נראים לעין, והמים יוצאים מתוכן אף ללא סחיטה, מותר להשתמש במברשת; אך אם השערות צפופות ונראות כיחידה אחת, אסור להשתמש במברשת משום איסור סחיטה. ויש מהפוסקים שאסרו את השימוש במברשת ולא חילקו חילוק זה. ובנוסף, ישנם חששות לאיסורים אחרים הכרוכים בצחצוח השיניים במברשת, והם – איסור 'החובל', שהוא 'תולדה' של מלאכת 'השוחט', בהוצאת דם מהחניכים על ידי הצחצוח, כמצוי אצל רבים; ואיסור 'ממרֵח', שהוא 'תולדה' של מלאכת 'ממחק', במריחת משחת השיניים.
[ביאורים ומוספים דרשו שכ, 46]
מהו 'פסיק רישא דלא ניחא ליה'?
מותר לעשות בשבת פעולה המותרת, גם כאשר יתכן שאגב כך תֵּעשה מלאכה האסורה בשבת, משום שאין כוונת העושה למלאכה זו, ובשבת אסורה רק 'מלאכת מחשבת', ולא מלאכת 'אינו מתכוון'. אולם, אם הפעולה המותרת כרוכה בהכרח במלאכה האסורה בשבת, הרי זה נחשב שכוונתו גם למלאכה זו, והפעולה אסורה. בלשון הגמרא והפוסקים מכונֶה איסור זה 'פסיק רישא', ובמלאכות דאורייתא – איסורו מדאורייתא; אך אם אין לאדם תועלת במלאכה הנעשית אגב פעולתו – ובלשון הפוסקים: 'פסיק רישא דלא ניחא ליה' – איסורו מדרבנן אף במלאכות דאורייתא. ויש מהראשונים שהתיר פסיק רישא דלא ניחא ליה, אך הכרעת השולחן ערוך שלא כדבריו, ואף באיסור דרבנן.
[שו"ע שכ, יח, משנ"ב נג, שעה"צ נג, וביה"ל ד"ה יש, ד"ה דלא, וד"ה טוב; וראה ביאורים ומוספים דרשו, 44; וראה עוד משנ"ב שיד, יא]