החותך פירות וירקות לחתיכות קטנות – 'דק דק' בלשון הפוסקים – עובר על איסור 'טוחן', והרמ"א כתב שמותר לעשות כן בסמוך לסעודה, משום שבאופן זה המעשה הוא 'דרך אכילה' ואינו מוגדר כטחינה; ורבים מהפוסקים חולקים על היתר זה, ולכן למעשה נכון להזהר שלא לחתוך חתיכות קטנות ממש אף בסמוך לסעודה. וחיתוך לרצועות דקות אך גבוהות וארוכות – לדעת הגרי"ש אלישיב נחשב כטחינה, אולם לדעת הגר"מ פיינשטיין, הגרש"ז אויערבך והגר"נ קרליץ אין האיסור אלא בחיתוך גם לאורך ולרוחב, באופן שכל שטח החתיכה דק, כטחינה רגילה. החזון איש מוסיף הגדרה בגודל החיתוך המותר – שכל שהחיתוך גס יותר מהנהוג בימות החול, נחשבות החתיכות לגדולות; והגרש"ז אויערבך מגדיר באופן אחר – שכל שהחתיכה טעונה טחינה בשיניים בעת האוכל, היא נחשבת לחתיכה גדולה.
[שו"ע שכא, יב, ומשנ"ב מד-מה; ביאורים ומוספים דרשו, 59-60]