יום חמישי ה' באלול תשע"ח
באיזה אופן מותר להמיס קרח בשבת?
חכמינו ז"ל אסרו המסת מים קפואים – קֶרח – בידיִם, בשבת. ונחלקו ראשונים אם טעם האיסור הוא משום 'מוליד', שפירושו: יצירת דבר חדש בשבת, הדומה לעשיית מלאכה; או משום שחששו שמא יבוא מתוך כך לסחוט פירות האסורים בסחיטה.
ולדעת השולחן ערוך, מותר להניח את הקרח בסמוך למקור חוֹם, והוא יפשיר וימס מאליו, כיון שבאופן זה לא אסרו חכמים את המסתו.
ויש מהראשונים שסוברים שאין היתר להפשירו אלא באופן שכאשר הוא נמס אינו ניכר בפני עצמו, וכגון קרח המוכנס לכוס משקה; אבל הפשרת הקרח בפני עצמו, (בסמוך למקור חוֹם, או כנגד השמש) – אסורה. ודעת הרמ"א שלכתחילה יש להחמיר כדעה זו, ו'לצורך שבת', ניתן להקל אף לכתחילה.
[שו"ע שכ, ט, ומשנ"ב לג-לה; ביאורים ומוספים דרשו, 32; וראה שם, 34]
האם מותר להקפיא חָלב בשבת?
בהמשך לאמוּר: הפשרת חָלב קפוא – יש אומרים שמותרת אף לדעת הרמ"א, כיון שמפאת חשיבותו שֵׁם 'חלב' עליו אף בעודו קפוא, וממילא אין בהפשרתו 'הולדת' דבר חדש; ויש אומרים שדין חלב כדין מים.
וכן הפשרת גלידה או הקפאתהּ – יש אומרים שהן מותרות לכל הדעות, כיון שבשני המצבים היא נחשבת כאוכל ולא כמשקה; ויש אומרים שדינהּ כדין מים.
והקפאת מים – יש אומרים שאסורה אף לדעת השולחן ערוך, ויש אומרים שמותרת אף לדעת הרמ"א; ויש שהורה כי אף לדעת האוסרים מותר להכניס מים למקפיא על מנת לצננם, ואין לאסור זאת מחשש שמא ישכחום שם ויקפאו.
[משנ"ב שכ, לד; ביאורים ומוספים דרשו, 34]
האם מותר להשתמש בשבת בסבון נוזלי סמיך?
כאמוּר, נחלקו הראשונים בנוגע לאיסור המסת קרח בשבת, אם טעמו משום 'מוליד', או מחשש שיבואו לסחוט פירות. על פי הטעם הראשון, אסור להשתמש בשבת בסבון מוצק, כיון שהסבון נימוח ונוצר נוזל חדש; וכן פסק הרמ"א.
ועל פי הטעם השני, אין איסור בשימוש בסבון, כיון שבניגוד למים קפואים, סבון אינו עומד לשתייה, ולכן אין לחשוש שיבואו מתוך המסתו לסחיטת פירות; אך השימוש בסבון מוצק אסור אף לדעה זו, כיון שיש בו גם איסור 'ממרֵח'.
וסבון נוזלי דליל – אין בקצף הנוצר בעת השימוש בו איסור מוליד; ויש שהורה להחמיר אף בסבון זה משום איסור ממרֵח. וסבון נוזלי סמיך – יש אומרים שדינו כסבון נוזלי דליל, ויש שהחמירו בו משום חשש איסור ממרח.
[ביאורים ומוספים דרשו שכ, 29; משנ"ב שכו, ל; וראה עוד שם]