באיזה אופן מותר לברור אוכל ביום טוב ?

י"ח אלול תש"פ - סימן תק"י- סעיף ב'- סעיף ג'
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

ברירת בוטנים מהקליפות שבהם ברירת אבנים מתוך הקמח ברירת האוכל שלא לצורך מידי סינון חרדל במסננת שלו שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות יום טוב במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [חלק ה' סימן תק"י סעיף ב' – סעיף ג']

מותר לאדם לברור אוכל ביום טוב, בדיוק באופן שרגיל לברור בימות החול, ומבאר המשנה ברורה, שכוונת הדבר הוא, שמותר לברור אפילו פסולת מתוך אוכל, כיוון שזו מלאכה שיש בה צורך אוכל נפש, ואפילו שבורר את האוכל לצורך אכילה לאחר זמן, שבאופן כזה בשבת הדבר אסור, בכל זאת ביום טוב הדבר מותר, אבל אסור לברור בנפה או כברה, כיוון שאלו כלים שעשויים לברור בהם כמות מרובה לימים רבים, ונראה הדבר שבורר לצורך מחר.

באופן שהאוכל מרובה על הפסולת, עדיף לברור את הפסולת, משום שבברירת האוכל יש טירחה מרובה, אבל אם הפסולת מרובה על האוכל, בורר את האוכל המועט, ומניח את הפסולת כדי למעט בטירחה, ואם יש טירחה מרובה לברור את הפסולת מן האוכל יותר מאשר לברור את האוכל מן הפסולת, וכגון שהאוכל מועט אבל הוא דק וקשה לאסוף אותו, אף על פי שהאוכל מרובה, בורר את האוכל ומניח את הפסולת, כדי לחסוך בטירחה.

אגוזי לוז ובוטנים עם הקליפות שלהם, הם דומים למין אחד של מאכל, ולכן יכול לברור האחד מהשני איך שירצה, כלומר, לא משנה אם הוא בורר את הפסולת או שהוא בורר את האוכל, וכתב המשנה ברורה, שבכל זאת יברור את מה שיותר קל.

הרמ"א בסימן תק"ו סעיף ב' מביא שיטה האוסרת להוציא אבן מהקמח משום איסור בורר, ולכאורה קשה, משום שמבואר בסימן שלנו שבורר מותר ביום טוב ?

ומביא בביאור הלכה שתי תירוצים:

א. להוציא אבן ביד, זו הדרך, וכמו ברירה בכלי, ולכן הדבר אסור ביום טוב. (אבל גם זה לא מובן, שהרי מבואר בסעיף שלנו, שבאופן עקרוני מותר לברור גם בכלי אם לא הייתה את הבעיה שנראה הדבר כבורר לימים רבים)

ב. יש לחלק בין חיטים לבין קטניות, ומכיוון שיש כאלו שמכינים חיטים לימים רבים, יש בזה יותר בעיה של בורר.

מביא הביאור הלכה בשם הרשב"א, שמותר לברור רק פסולת, וכדי לאכול את האוכל מיד, אבל אסור לברור כדי להניח את הדבר למשך היום, וכן, אם היה יכול לברור כבר מערב יום טוב, יש בעיה שיברור ביום טוב, אבל מכיוון שביום טוב הוא בורר בשינוי ולא בנפה או כברה, אם כך, אפילו שהיה יכול לברור מערב יום טוב, הדין הוא שמותר לו לברור ביום טוב, כיוון שגם כך הוא לא בורר כדרכו.

אסור לסנן חרדל במסננת שלו ביום טוב, כיוון שנראה הדבר כבורר, אבל אם לא היה יכול לסנן אותו מערב יום טוב, מותר לסנן אותו ביום טוב, ודין זה תלוי בשתי השיטות לעניין אוכל נפש שהיה אפשר לעשות בערב יום טוב, לשיטה הסוברת שאוכל נפש שהיה אפשר לעשותו מערב יום טוב הדין הוא שמותר לעשות אותו ביום טוב עצמו, לכאורה יהיה מותר בכל אופן, אלא אם כן יש סברא, שהדרך היא לעשות אותו לימים רבים.

אסור להניח גחלת בתוך חרדל כדי שיהיה החרדל מתוק, משום שיש בזה בעיה של כיבוי, ואף על פי שכיבוי לצורך אוכל נפש מותר, כאן שהיה אפשר לעשות זאת מאתמול, אסור, אבל בגחלת של מתכת מותר, כיוון שזה לא בוער, ואין בזה כיבוי מן התורה, ואפילו שיש בזה איסור כיבוי מדרבנן, התירו משום שמחת יום טוב.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן