לצד גדלותו העצומה בתורה, וסולל נתיבות בהשקפה ובמחשבה, נודע הגאון הצדיק רבי לייבל מינצברג זצ"ל כגאון מופלא וענק במידות נאצלות, וסיפורים רבים מתהלכים אודות פשטותו וענוותנותו העצומה, התמסרותו ואהבתו לכל אחד, ובכלל, על חידושיו המופלאים במסכת 'בין אדם לחברו' שנלמדה לעומקה ורוחבה בבית מדרשו.
סיפר בנו: באחד הימים אבא פונה אלי לפתע ואומר לי: "קלטתי שאני מיליונר"… מליונר?! שאלתי אותו, ואבא משיב לי: "אפילו מיליארדר!". ואז הסביר את עצמו: "קלטתי שאני יכול לומר מילים טובות לאנשים בלי סוף, וכל מילה טובה שאומרים לבן אדם שווה בשבילו המון המון כסף. יוצא אפוא שיש לי אפשרות לחלק מיליארדים!!! אני מיליארדר!"…
היה מרבה להזכיר בשיחותיו את המידה של 'עין טובה', וראה בה את היסוד של בין אדם לחברו. פעם התבטא בדרך אגב כי ב"ה הוא אינו מקנא בשום אדם בעולם…! שאלו אחד מתלמידיו: "איך יתכן כדבר הזה, והלא הקנאה אוכלת את האדם?" וענה לו: "אדרבה, קשה לי להבין בכלל מה זו קנאה. מה הקשר בין המתנות שהעניק הקב"ה לשני, לבין מה שהקב"ה נתן לך?! אמור נא – כשאתה רואה ים יפה ואתה מתפעל מהיופי, אינך מקנא בים. ומדוע? כי זה לא על חשבונך. אז למה כשחברך בעל כישרון או מעמד, אתה סבור שזה על חשבונך? פשוט תתפעל מיופי מעשי ה', ותודה להקב"ה על העולם היפה והמוצלח שברא".
הרה"ג רבי שמעון קירשנבוים שליט"א, מראשי קהילת המתמידים בשכונת הגפן בביתר, סיפר על מעשה מופלא ששמע בימי ה'שבעה': "כאשר עמדה נכדתו בתקופת השידוכים, רצה הגר"ל מאוד לסייע בעדה שתזכה באחד הבחורים החשובים בישיבה, ופעל בעניין מאחורי הקלעים. והנה, באותם ימים עלה אחד מתלמידיו להתייעץ עמו בדבר שידוך לבתו, וכאשר סיפר לו על מעלותיה ועל הרעיונות העומדים על הפרק, אמר לו הגר"ל: 'בנוגע לבחור ההוא, נדמה לי שהוא מאוד מתאים לבתך'… ואכן תוך מספר ימים השידוך יצא לפועל! למרות שבאותו זמן השתדל שהבחור יהיה עבור נכדתו, כאשר בא לייעץ לתלמידו הסיר מעצמו כל נגיעה אישית, ולאחר שסבר שזה מתאים עבורו העלה בפניו את הרעיון".
ועוד אחד מהסיפורים המופלאים שנודעו רק בימי השבעה: היה בחור שבשעתו יצא מישיבה 'המתמידים' ב'טריקת דלת', כמי שיש לו טענות רבות על הישיבה. רק כעת, לאחר שנים רבות, סיפר את האמת: עזיבת הישיבה לא היתה ביוזמתו. הגאון רבי לייב זצ"ל, הוא שהחליט כי עליו לעזוב את הישיבה, אבל כדי שלא יתבייש שסולק מהישיבה, העלה בפניו רעיון: הוא מאפשר לו להתלונן ולחפש טענות נגדו ונגד הישיבה, שיגיד לחבריו שזה לא מקום טוב וכדומה, וכך תיראה העזיבה שלו טבעית, ומיוזמתו.
(מתוך מאמרים לדמותו שפורסמו ב'המבשר')