היום נלמד על: עליית כהן
יום שני י"ד בסיון תשע"ו
גבאי כשאתה בוחר כהן לעליה לתורה - בדוק את מי אתה מעלה אחריו לתורה!
נאמר בתורה על הכהן: "וְקִדַּשְׁתּוֹ כי את לחם אלקיך הוא מקריב", ומפרשים חז"ל, שאחד הדברים בהם צריך לקדש את הכהן הוא "לפתוח ראשון" - כגון בעליה לתורה; ואף כהן בעל מום שאינו ראוי להקריב, חובה לכבדו בעליה הראשונה. ותיקנו חכמים שלאחר הכהן יעלה לוי, ואחריו ישראל. ואף שמן הדין ישראל תלמיד חכם קודם לכהן הקטן ממנו בתורה, תיקנו חכמים שלעולם יעלה הכהן תחילה, ואחריו לוי, ואף אם הם מוותרים ומוחלים על כבודם. אולם במקרה כזה שהלוי או הישראל תלמיד חכם, יש להקפיד לכתחילה לקרוא לכהן תלמיד חכם לעליית כהן, ולא ל'עם הארץ'. [סעיף ג-ד, ס"ק ט, שעה"צ ס"ק טו, וביה"ל ד"ה לפני; ביאורים ומוספים דרשו, 20]
האם מותר לבקש מהכהן שיצא מבית הכנסת כדי שיוכלו לקרוא לישראל במקומו?
כשיש בבית הכנסת כהן אחד בלבד, והוא עומד באמצע פסוקי דזמרה - ניתן לקוראו לעלות לתורה; והוא הדין אם עומד ב'בין הפרקים' של קריאת שמע וברכותיה, אך במקרה זה עדיף שיֵצא מבית הכנסת עד לאחר שיעלה הישראל ויברך. וכן בכל מקרה שיש כהן יחיד בבית הכנסת ולא ניתן לקוראו, כגון שאינו מתענה בתענית ציבור מחמת מחלה, ומי שאינו מתענה אין לקוראו לעלות לתורה - עליו לצאת מבית הכנסת. ושלא בנסיבות הנ"ל - יש שלא התיר לבקש מהכהן לצאת מבית הכנסת כדי שיוכלו לקרוא לישראל, אך התיר זאת לפעמים, כאשר היה צורך גדול בדבר, כגון כשהיו 'חיובים' רבים. [ס"ק יז-יח; ביאורים ומוספים דרשו, 33-35]
אתה באמצע פסוקי דזמרה וקראו לך לעלות לתורה - כיצד תנהג?
אדם העומד באמצע פסוקי דזמרה - אין לקוראו לעלות לתורה, אלא אם כן מדובר בכהן יחיד בבית הכנסת, כאמור. ואם קראוהו - יעלה ויברך, ואף יקרא בתורה בלחש יחד עם ה'בעל קורא'. וכן הדין באדם העומד באמצע קריאת שמע וברכותיה; אך במקרה שקראוהו ישתדל במידת האפשר לסיים תחילה עד סוף ה'פרק' (ראה שולחן ערוך סימן סו, סעיף ה), ולפחות עד סוף העניָן; ולא יקרא עם הבעל קורא. ואם הוא באמצע אמירת הפסוק 'שמע ישראל' ו'ברוך שֵׁם', וכן מסיום ברכת גאל ישראל עד לאחר 'יהיו לרצון' שבסוף תפילת 'שמונה עשרה' - לא יעלה. ולאחר 'יהיו לרצון' רשאי לעלות, ואף ידלג על 'אלקי נצור' לשם כך. [ס"ק יז; ביאורים ומוספים דרשו, 30-32]