היום נלמד: ברכה אחרונה על עוגות ותערובות שונות
יום חמישי ג' בניסן תשע"ז
מה מברכים על מאפה העשוי מקמח חיטה וקורנפלור?
תבשיל או מאפה העשויים מקמח דגן המעורב בקמח תירס (- קורנפלור), קמח תפוחי אדמה, או כל קמח אחר, ומורגש בהם טעם הדגן - ברכתם 'מזונות', וכשמדובר בפת - 'המוציא'. אולם, בנוגע לברכה אחרונה, כיון שאין חיוב ברכה אחרונה אלא באכילת 'כזית' (17-50 סמ"ק, לשיטות השונות) במשך זמן של 'כדי אכילת פרס' (2-4 דקות), אין לברך ברכת המזון ו'על המחיה' אלא כאשר הכמוּת היחסית של הדגן - והנוזלים הנדרשים לגיבולו - מתוך הכמוּת הכוללת שאכל בכדי אכילת פרס, היא 'כזית'. ואם אכן לא היה כזית דגן במה שאכל - יברך 'בורא נפשות'; אלא אם כן מדובר בפת, שאז נחלקו הפוסקים אם יברך 'על המחיה' או 'בורא נפשות'. [שו"ע ט, משנ"ב מג, מה, מז, מח ו־מט, שעה"צ מה-מו, וביה"ל ד"ה מברך; ביאורים ומוספים דרשו, 37-38; וראה ביה"ל ד"ה עֵרב וד"ה ואחריו]
אתה אוכל עוגה - על איזו כמוּת תברך 'על המחיה'?
כאמור, על תערובת של קמח דגן עם קמח אחר, מברכים 'על המחיה' רק כאשר יש כזית דגן בכמוּת הכוללת שאכל ממנה בכדי אכילת פרס. וכאמור, רק נוזלים הנדרשים לגיבול הקמח, נחשבים כקמח עצמו ומצטרפים לחישוב שיעור 'כזית'. ויש שכתבו כי כלל זה אינו אמוּר בתערובת של שני קמחים בלבד, אלא בכל תערובת שהיא של מיני דגן עם מינים אחרים. ורבים נהגו שלא כדבריהם, ומברכים 'על המחיה' על עוגות ועוגיות אף כשהכמוּת היחסית של הקמח אינה מאפשרת אכילת כזית בכדי אכילת פרס; ויתכן שטעם הדבר משום שבניגוד לקמחים אחרים, יתר התוספות בְּתערובת מטרתן לשפר את טעם הדגן ובטֵלה אליו. ובמשנה ברורה כתב שלכתחילה יש להחמיר; וכן הורו פוסקי זמננו, שיש לאכול מתערובת כזו בכדי אכילת פרס כמוּת המכילה כזית דגן. [משנ"ב מח; ביאורים ומוספים דרשו, 41]
איזו ברכה אחרונה מברכים על עוגת 'קרם שניט'?
הנדון האמור לעיל בנוגע לתערובת של מיני דגן עם מינים אחרים, הוא רק באופן שכל מרכיבי התערובת עשויים כמקשה אחת, כגון בעוגה בחושה (- 'טורט'). אולם, כשיש חלקים בתערובת שאינם מקשה אחת עם הדגן, כמצוי בעוגות שונות עם מילוי, ולדוגמה - עוגת 'קרם שניט', וכן במקרה שחלקי התערובת לא נאפו ולא התבשלו יחד, וכגון שברי 'ביסקוויטים' שעֵרב אותם ב'לֶבֶּן' - הגם שהברכה הראשונה על תערובת זו היא 'מזונות', אם לא אכל 'כזית' מחלק הדגן לבדו ב'כדי אכילת פרס', לכל הדעות אינו מברך 'על המחיה'; ובמקרה כזה, אם אכל 'כזית' מכלל התערובת, יברך 'בורא נפשות'. כמו כן - כאמור לעיל לענין תערובת קמחים - אין מברכים 'מזונות' ולא 'על המחיה' על כל תערובת שהיא, אלא כשמורגש בה טעם הדגן. [משנ"ב מט; ביאורים ומוספים דרשו, 40-41]