* המנהג שאשה המדליקה נרות נחשבת כמקבלת את השבת; אך אם היא מתנה שאינה מקבלת את השבת, מועיל התנאי; אך יש אומרים שתנאי אינו מועיל, ולכן אין להתנות כן כי אם לצורך.
* קבלת שבת לפני השקיעה, אפשרית לכל המוקדם מזמן 'פלג המנחה', שהוא שעה ורבע 'זמניות' לפני סוף היום.
* למנהגנו שהאשה מקבלת שבת בהדלקת הנרות, יכולה להקדים ולהדליק מ'פלג המנחה' ואילך. אך אם מַתְנָה שלא לקבל שבת בהדלקתה – לא תדליק את הנרות אלא בסמוך לזמן 'תוספת שבת'.
* אשה שהדליקה נרות לפני 'פלג המנחה' – לא קיימה את המצוה, וברכתה לבטלה; ותשוב ותדליק בברכה בסמוך לשבת.
הברכה על הדלקת נרות
* בהדלקת נרות שבת מברכים: "ברוך… אשר קדשנו במצוותיו וציונו להדליק נר של שבת". ואשה שהדליקה ושכחה לברך – יש אומרים שיכולה לברך עד 'בין השמשות'.
* הדלקת נרות יום טוב, מצוה היא כהדלקת נרות שבת, ומברכים עליה: "להדליק נר של יום טוב". ומעיקר הדין אין לברך 'שהחיינו' בשעת ההדלקה, אך אין למחות ביד הנוהגות כן.
* בהדלקת נרות שבת – יש אומרים שמברכים לפני ההדלקה, ככל המצוות, שמברכים עליהן לפני עשייתן. ויש אומרים שמברכים לאחר ההדלקה, כיון שהברכה נחשבת כקבלת שבת.
מקום הדלקת הנרות
* אורח שאין לו חדר מיוחד לעצמו לא לשינה ולא לאכילה – אם אשתו מדליקה בביתו, הריהו יוצא בהדלקתה; ואם אינה מדליקה – יתן פרוטה למארח על מנת לזכות תמורתה בחלק מהנר.
* אורח שיש לו חדר מיוחד לעצמו, אשר בני ביתו של המארח אינם משתמשים בו – אף אם אינו אוכל בו, ואינו משתמש בו לצורכי אכילה כלל – ידליק בחדרו בברכה.
* מספר אנשים המדליקים נרות שבת יחד במקום אחד – לדעת השולחן ערוך, רק הראשון שמדליק מברך, והאחרים אינם רשאים לברך; ולדעת הרמ"א, כולם רשאים לברך.
* אסור להדליק את הנרות בחדר שלא נכנסים אליו בליל שבת, על דעת להעבירם לחדר שנכנסים אליו בליל שבת; כיון שמעשה המצוה הוא הדלקת הנר במקום החיוב, ולא הנחתו שם.
השפעת קבלת שבת של הציבור על היחיד
* כאשר רוב הקהל מקבלים את השבת בציבור בבית הכנסת, 'נגרר' מיעוט הקהל אחר הרוב, ואסורים בעשיית מלאכה על אף שלא קיבלו בעצמם את השבת.
* מי שהגיע לבית הכנסת בערב שבת לאחר שהציבור כבר קיבל את השבת, והוא עצמו טרם התפלל מנחה – יתפלל מנחה מחוץ לבית הכנסת.
* מי שקיבל שבת לפני השקיעה, רשאי לבקש מאדם שטרם קיבל שבת לעשות עבורו מלאכה. וכן במוצאי שבת, רשאי מי שטרם הבדיל לבקש מאדם שהבדיל לעשות עבורו מלאכה.
* מי שהבדיל באמירת 'אתה חוננתנו' בתפילת ערבית של מוצאי שבת, או באמירת "ברוך המבדיל בין קודש לחול" – מותר במלאכה אף בטרם שהבדיל על הכוס.