השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן רס"ג סעיף ה'
- מי ומי המדליקין, ואם טעו ביום המעונן -
מה הצד שלא להדליק נרות ביוה"כ? | מתי מברכים על הדלקת הנרות, לפני או אחרי? | מהי הצעת הרמ"א להכריע במחלוקת זו? | מתי מברכים על הדלקת נרת של יו"ט? | בזמנם שעשו חופה ביום שישי, כיצד נהגו לגבי הדלקת הנרות?
כאשר מדליקין נרות שבת, בין אם האיש מדליק ובין אם האשה מדליקה. צריך לברך, וכן על הדלקת נרות יו"ט.
לעניין יוה"כ נחלקו השיטות, מצד אחד לא שייך בו עונג כי אין בו אכילה ושתיה, וממילא יתכן שאין בו מצוה להדליק נרות, ומצד שני שלום בית יש, שלא יכשל בעץ ובאבן, לכן מדליקין ומברכין.
נחלקו השיטות האם מברכים לפני ההדלקה או לאחריה, י"א שמברכין לפני ההדלקה וכמו בכל המצוות שמברכין עובר לעשייתן, וי"א שאם יברך קודם ההדלקה יהיה אסור לו להדליק שהרי קיבל עליו שבת ויו"ט, לכן אומר הרמ"א שהעצה היא שידליק, והאשה תשים ידיה על עיניה כדי לא להנות ממה שהדליקה, ותברך, ותסיר ידיה מעיניה ותהנה מהנרות, נמצא א"כ שמצד אחד הברכה היא אחרי ההדלקה, והברכה היא אחרי ההנאה שנהנית מהנרות, והוי גם עובר לעשייתן וגם ברכה אחרי ההדלקה.
לגבי יו"ט, אפשר קודם כל לברך ואח"כ להדליק, כי גם אם היא מקבלת ע"ע יו"ט, הבערה היא מלאכה המותרת ביו"ט.
המ"ב מביא, שפעם היו עושים חופה בער"ש, והאשה רוצה לצאת מביתה לחופה וחוששת שהחופה תתאחר ותמשך עד לאחר השקיעה, ואם היא תדליק נרות לפני החופה היא תאסר בעשיית מלאכה, ולאחר החופה זה כבר שבת, א"כ מה תעשה?
ומביא המ"ב כמה עצות.
א. תדליק קודם החופה, ותברך אחרי שחוזרת מהחופה, אבל אומר שזה בעיה, כי איך תאמר "וציוונו" בזמן שהוא אסור בהדלקה, ועוד, מה שייך לברך על הנרות כאשר הם דלוקות ועומדות.
ב. גוי ידליק עבורה את נרות השבת, וגם על זה תמה המ"ב, הרי הברכה מברך השליח ולא המשלח, א"כ וכי הגוי יברך?
אלא העיצה הטובה היא, שהאשה תדליק נרות שבת, ותתנה שלא מקבלת שבת בהדלקת הנרות, וכך תוכל ללכת לחופה ולחזור לביתה, והנרות יהיו דלוקים, ובזה יוצאת יד"ח הדלקת נרות שבת, ולא מקבלת ע"ע את השבת