שח הגה"צ רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי שליט"א: לפני כמה שנים היתה קבוצה של בחורים מ'אור אלחנן' לצעירים שקיבלו על עצמם עול תורה – לסיים את מסכת קידושין, ובתמורה לקחו אותם לכמה מגדולי ישראל בב״ב להתברך ולשאול אותם עצות.
הם עלו למרן ראש הישיבה הגראי"ל זיע״א, למרן פוסק הדור הגר״נ קרליץ זצ״ל, וליבלחט״א מרן שר התורה שליט״א. הם באו לשלשתם עם שתי שאלות: האחת – איך מגיעים למתיקות התורה; והשאלה השניה – הרי אנחנו בחורים צעירים, ומכיון שאנו נוסעים באוטובוסים והולכים בדרכים והמכשלה גדולה, מה נעשה כדי לקיים ולא תתורו ולשמור את העיינים כראוי? השאלה השניה קשורה יותר לפרשיות שלח וקרח, והשאלה הראשונה שייכת לפרשת חקת…
על השאלה השניה ענה להם מרן רה״י עצה פשוטה: להוריד את העיניים ולחשוב בלימוד… והיא על דרך דברי הרמב״ם (סוף הלכות איסורי ביאה) שאין מחשבת העריות שורה אלא בלב פנוי מהחכמה. מרן שר התורה כדרכו הביא פסוק שצריך לעצום את העיניים. ״עוצם עיניו מראות ברע״. לא מספיק להוריד את העיניים, צריך לעצום אותם כדי להינצל… ומרן פוסה״ד ענה: "כל עצה שיש ושיאמרו לכם, לא יכולה לעזור לגמרי. זה אחד מהדברים שרואים בחוש איך שאלמלא הקב״ה עוזרו אין יכול לו. מה שכן, כל אחד ללא יוצא מן הכלל, אם הוא רק רוצה באמת ומשתדל ומתפלל על זה, משמים עוזרים לו…
שאלה אחת, שלוש תשובות
לגבי השאלה השניה, "איך מגיעים למתיקות התורה", מרן רה״י ענה: "אין כזה דבר לפסוח על 'כל ההתחלות קשות'! אין דרך אחרת, אי אפשר להצליח אם לא עוברים את ההתחלות הקשות, זה דבר שהוכח במציאות, אלא שאחרי הקושי יש את ההבטחה 'מכאן ואילך יערב לכם'. וזה כבר נותן לנו תחושה של הקלה מההתחלה, עצם זה שיודעים שבסוף מקבלים מתיקות ומכאן ואילך יערב לכם, אבל אי אפשר לברוח מזה"…
מרן שר התורה שליט״א אמר להם: "הדרך להגיע למתיקות התורה זה רק אם יש יראת שמים, וכדי להגיע ליר״ש צריך ללמוד מוסר".
וכשבאו למרן פוסה״ד זצ״ל, א״ל הגר״נ: "זה שהתורה מתוקה זה סגולה של תורה, וכבר כתב מרן החזו״א שכל סגולותיה נאמרו על עמלה – אם רוצים לקבל מתיקות בתורה זה רק עם עמל התורה, ועמל זה אומר שלא לבטל את הזמן, לא לצאת מהלימוד לכל שטות, וכשיש עמל יש מתיקות".
"את הצרה העיקרית שכחת"
סיפר לי הרב ד״ר הרט, שפ״א נכנס אדם למרן שר התורה והגיש לו מכתב מלא בצרות שעוברות עליו. וכשסיים הגר״ח לקרוא שאל אותו: "ש״ס אתה כבר יודע?" – הלה לא הבין. עם כל הצרות האלו, איפה עוד יש לו מקום ללמוד ולדעת את הש״ס?… א״ל הגר״ח: "אני לא מבין, את כל הצרות אתה כותב ואת הצרה העיקרית שכחת? אם אתה לא יודע ש״ס – זה הצרה הגדולה. אם זה יהיה הצרות שלך, כל הצרות שכתבת יחלשו (וכמו שכ' בחובה״ל: דאגתי ממך הרחיקה ממני דאגותי, אנחתי ממך הרחיקה ממני אנחותי) – ואז גם יסתדרו הרבה דברים, וכמו שאחז״ל כל המקבל עליו עול תורה מעבירים ממנו עול של שאר דברים".
כשלמדתי בישיבת חברון הסבתא ע״ה היתה גרה ממש בסמיכות לישיבה, ומדי פעם דודי הראש ישיבה של כפר חסידים היה מגיע לבקר את אמא שלו. היתה פעם שהגעתי יחד עם בחור מהבחורים הטובים בישיבה, והוא ניגש לר' אל'ה ושאל אותו על איזו בעיה שיש לו בזמן האחרון וביקש עצה. א״ל הדוד: "תראה, זו אכן בעיה ואני לא יודע לה פתרון, אבל תרשה לי לנחש שבזמן האחרון אתה לא לומד מספיק"… א״ל הבחור: "נכון, מאיפה הראש ישיבה יודע?"… – ובישיבה עצמה אף א' לא הרגיש זאת. א״ל ר' אל'ה: "בעיות מסוג זה בדרך כלל באות לאלו שלא לומדים. תלמד ותראה שזה יעלם מאליו. וזה כבר מפורש בחז״ל, כל המתרפה מן התורה יסורים מכוערים באים עליו"…
"מהבחור הזה כבר לא ייצא אברמסקי"
בתוך 'עמל התורה' ישנם חלקים רבים, אחד מהחלקים זה העניין של חזרה על הלימוד, לחזור עוד פעם ועוד פעם. אף שאין זה קל, כך גדלים. היה פעם בחור שהגיע לבית הגאון ר' יחזקאל אברמסקי זצ״ל, שאל אותו ר' יחזקאל: "כמה פעמים אתה חוזר על מה שאתה לומד?" ענה הבחור: פעם אחת. קרא ר' יחזקאל לאשתו – "רייזל, את שומעת? מהבחור הזה כבר לא יצא אברמסקי"… ככה לא לומדים. חייבים לחזור עד ידיעה ברורה שיהיו דברי תורה מחודדים בפיך.
(גיליון 'אורחות חיים')