כידוע השיא האר"י הק' את בתו עם בנו של ה'בית יוסף' מחבר השו"ע, רבי יוסף קארו זי"ע, גאון הגאונים של צפת. בספר 'עמק המלך' (הקדמה שלישית פ"ו דף יט ע"א) מביא המחבר את עדותו של "מוהר"ר שלמה שלומיל, ששמע מאלמנתו של מרן ה'בית יוסף', שמרן ה'בית יוסף' היה לו בן נחמד ושידך אותו עם בתו של הרב ז"ל, והלך מרן ה'בית יוסף' עם בנו לסעודת אירוסין בביתו של הרב ז"ל.
"כיון שחזר מרן ה'בית יוסף' לביתו אמר לאשתו: 'מה אומר לך ומה אספר לך מהרזים וטעמי התורה והמצוות, כמה ידיעה הרווחתי עתה בזאת הסעודה מהפה הקדוש של מוהר"ר יצחק אשכנזי ז"ל. אי אפשר לו לאדם בשר ודם להשיג בשכלו מה שיודע הוא, והיאך הוא כוח ביד שום מלאך לידע מה שיודע הוא, אין זה כי אם נשמה אחת מהנביאים הראשונים, שאפילו תנא אחד לא היה יכול לומר מה שאמר הוא. אבל אני מפחד עליו מאוד בעוונות הדור הגרוע הזה, שאינם יכולים לסבול רוב קדושתו, שיוקח ויאבד מהם בקיצור ימים ושנים".
אגדה מופלאה מתהלכת בסמטאות צפת על מעשה פלא שאירע עם האר"י הק' ומחותנו ה'בית יוסף' כדלהלן:
כידוע נהג האר"י הק' בעצמו בחומרות רבות, ובין היתר היה מפסיק לאכול חמץ כשבועיים לפני פסח, באותו זמן החלה נשמתו הקדושה לרחף בספירות עליונות, כולו אפוף בקדושת המועדות ובהכנות לליל הסדר הקדוש.
שמע על כך מחותנו מרן ה'בית יוסף', והדברים לא נראו בעיניו והוא גמר אומר בנפשו להעמידו בכור המבחן. באחד הימים שבין ראש חודש לערב פסח הוזמן מרן הב"י לברית מילה, ומיד שאל את אבי הבן אם הזמין גם את האר"י. נענה בעל השמחה ואמר כי אכן כן, הוא הולך להזמינו כסנדק בברית.
לאחר הברית ישבו המסובים ליד השולחן לשתות ולברך ולטעום מיני תרגימא, כשהם מציעים למסובים להתכבד בעוגה יפה שהגיעה מביתו של מרן הב"י, מעשי ידי הרבנית להתפאר. קיבל האר"י הק' כוסית יי"ש ובירך שהכל, אולם בעוגה סירב לגעת, כשמרן הב"י יודע נכוחה כי כי הסיבה לכך היא משום מנהגו להימנע מדברי חמץ מראש חודש ניסן.
אולם בעל הברית הפציר בהאר"י שיואיל לברך ולטעום מהעוגה, ומשרבו ההפצרות גם על ידי מרן הבית יוסף, נענה האר"י הק' ואמר: "איך אוכל מעוגה זו, והיא מלאה תולעים?"
נחרדו כל המסובים ובראשם הב"י, שטען: "הייתכן? הן רק היום אפתה הרבנית את העוגה במיוחד?" – אך האר"י הק' הרים את העוגה, ולתדהמת הכל נשרו ממנה מאות תולעים…
הדבר הכה בתדהמה את מרן הב"י, והוא שאל על כך את מורו ורבו המגיד המיוחד שהיה עונהו על כל ספקותיו. וכך ענה לו המגיד:
"אל יפול רוחך על זו העוגה, כי כשרה היא למהדרין מן המהדרין, אולם הקב"ה רצון יראיו יעשה, ומכיון שרצונו של האר"י היה להימנע מלאוכלה, אזי צדיק גוזר והקב"ה מקיים". ובהצביעו על האר"י הק' אמר לו: "לו היה גוזר, היו יוצאים מהעוגה לא רק תולעים, אלא גם אריות וזאבים"…
[סופר על ידי אנשי צפת הוותיקים, המקובל רבי אשר זלץ זצ"ל, ומפי ספרא דדיינא הרה"ח ר' ברוך ברזל זצ"ל]
(מתוך מאמרו של הרב אברהם יעקב זילברשלג ב'המבשר תורני')