האם איסור עשיית מלאכה בחול המועד הוא מדאורייתא או מדרבנן? │ האם יש איסור לטלטל מוקצה בחול המועד? │ ומדוע אדם ששכח לומר יעלה ויבוא בברכת המזון בחול המועד אינו חוזר? │ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות חול המועד במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב תחילת חלק ו', סימן תק"ל]
מלאכות המותרות בחול המועד
בימי חול המועד יש מלאכות שמותר לעשות, ויש מלאכות שאסור לעשות, ומבאר המשנה ברורה, חמשה מלאכות מותרות בחול המועד: א. דבר האבד אם לא יעשה אותו עכשיו. ב. צרכי המועד, דהיינו לצורך אוכל נפש, ומותר אפילו מעשה אומן, אבל שאר צרכי המועד שאינם צרכי אוכל נפש, מותר רק מעשה הדיוט. ג. מלאכה עבור פועל שאין לו מה יאכל. ד. צרכי רבים. ה. מעשה הדיוט אפילו ליחיד.
איסור מלאכה בחול המועד מדאורייתא או מדרבנן
בעניין עיקר איסור מלאכה בחול המועד, יש דעות בין הראשונים, יש סוברים שהוא מדברי סופרים, והטעם שחז"ל גזרו על איסור מלאכה בחול המועד, הוא מפני שימי חול המועד נקראים 'מקרא קודש', ולכן אסורים בעשיית מלאכה, כדי שלא יהיו כמו שאר ימות החול שאין בהם קדושה כלל, ובכל זאת, חז"ל לא החמירו בו כמו יום טוב ממש, ולכן הקלו בו בחמשה דברים הנ"ל, אבל הרבה פוסקים סוברים, שמלאכה בחול המועד אסורה מן התורה, ומה שהקלו החמשה הדברים הנ"ל, הוא על פי הרשות שניתן לחכמים מן התורה להתיר במלאכת חול המועד לפי צורך העניין.
בביאור הלכה מובא שהנפקא מינה האם מלאכת חול המועד אסורה מן התורה או מדרבנן, היא לעניין ספק במלאכת חול המועד, שאם מלאכת חול המועד אסורה מן התורה, ספיקא לחומרא, ואם מלאכת חול המועד אסורה מדרבנן, ספיקא לקולא, ומובא כאן בהערה למשנה ברורה מהדורת 'דרשו' (בשם הביאור הלכה לקמן בסימן תקל"ג סעיף א' ד"ה 'עדיף') נפקא מינה, האם מותר בחול המועד לעשות מלאכה לצורך חול, לצורך אוכל נפש בהערמה הניכרת, שאם איסור עשיית מלאכה בחול המועד הוא מדאורייתא, אז בהערמה הניכרת אסור, אבל אם איסור עשיית מלאכה בחול המועד הוא רק מדרבנן, הערמה הניכרת מותרת.
נפקא מינה נוספת, לעניין אדם שמכוון מלאכתו במועד והוא מת, מובא במשנה ברורה (לקמן בסימן תקל"ח סקכ"א שיש אומרים) שאם מלאכת חול המועד אסורה מן התורה, קנסו גם לבנו כדי שלא יהנה מהמלאכה.
עוד נפקא מינה (מובא בשם הפרי מגדים באשל אברהם סק"א) שאם מלאכת חול המועד אסורה מדאורייתא, הדין הוא, שאדם שעבר ועשה מלאכה בחול המועד, יתכן שהוא בכלל פסולי עדות.
טלטול מוקצה בחול המועד
לעניין טלטול מוקצה בחול המועד, מובא כאן בהערה למשנה ברורה מהדורת 'דרשו' (בשם המשנה ברורה לקמן בסימן תרל"ח סקי"א) שאין איסור לטלטל מוקצה בחול המועד, ולא מצינו שנאסר טלטול מוקצה בחול המועד, (וכך מובא בשם הדרכי משה בסימן תקמ"ד אות ב')
טירחה יתירה בחול המועד
עוד מובא כאן, שגם מלאכה שאין בה משום מלאכה, אבל אם יש בה טירחה יתירה, אסור לעשות אותה בחול המועד, כמו שכתוב בשולחן ערוך (לקמן בסימן תקל"ה סעיף א' ובמשנה ברורה שם) והלבוש מסביר (בסימן תקל"ה ס"א) שכל דבר שיש בו טירחה יתירה והוא לא לצורך המועד, אסור לעשות אותו במועד בפרהסיא, כדי שיחוג וישמח ולא יזלזל במועד.
הנהגת האדם בימי חול המועד
יש חיוב לכבד את חול המועד במאכל ובמשתה וכסות נקייה, ולגבי כסות נקייה כתוב בשער הציון (סק"ד) שלא צריך ללבוש בחול המועד בגדי יום טוב ממש, אלא צריך שבגדי חול המועד יהיו יותר מבגדי יום חול, וכן לגבי חיוב אכילה ושתייה, מובא בשער הציון, שחול המועד אינו שווה לגמרי ליום טוב, משום שביום טוב יש חיוב אכילת פת, ולכן, מי ששכח יעלה ויבוא בברכת המזון של יום טוב, צריך לחזור ולברך, אבל בחול המועד לא צריך מעיקר הדין לאכול דווקא פת, ולכן, אם הוא שכח יעלה ויבוא בחול המועד, אינו חוזר, ולגבי מצות שמחה, לכאורה נראה, שבזה חול המועד שווה לגמרי ליום טוב עצמו, ומצות שמחה היא מדאורייתא, שנאמר, 'ושמחת בחגך'.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א