השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
מדוע בדיעבד אין להחמיר באכילת בשר שנמלח במלח שאינו בדוק מחמץ? • האם אפשר לסמוך על אדם שאומר 'ברור לי שהכלי אינו בן יומו מבליעת חמץ'? • ומתי לא נאמר הכלל 'סתם כלים אינם בני יומן'? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תמ"ז סעיף ה' ברמ"א במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אומר הרמ"א, שבדיעבד אין להחמיר בבשר יבש וגבינה ודגים שנמלחו במלח שלא בדוק מחמץ, ומותר לאכול אותם בפסח, וטעם הדבר שבדיעבד זה לא נאסר, הוא כיוון שזה רק חשש ספק משהו דרבנן אולי יש שם איסור.
שומן שהתיכו אותו בכלי חמץ, אסור מדינא לאכול אותו בפסח, ומבאר המ"ב, שיש כאן שתי חששות, החשש הראשון הוא שמא התערב באותו שומן פירורי חמץ בעין, והחשש השני הוא, שמא התיכו או בישלו את השומן בכלי חמץ בני יומן, וכדי להתיר את השומן, צריך שיהיה ודאות בשני הדברים הללו, גם שלא התערב בהם פירורי חמץ, וגם שבישלו אותם בכלים שאינם בני יומן.
המ"ב מביא, שאפילו אם הוא אומר ברי לי שהכלי לא היה בן יומו מבליעת חמץ, וברי לי שלא התערב פירור חמץ בתוך השומן, בכ"ז אסור, כיוון שבזמן התכת השומן, זה לא היה לשם פסח, ומילתא דלא רמיא עליה דאיניש, לאו אדעתיה, ואומר עוד המ"ב, אפילו שסתם כלים לאו בני יומן, משום חומרא בפסח אנחנו מחמירים לא לסמוך על הכלל הזה שסתם כלים אינם בני יומן, וכל עוד שלא ידוע לנו בוודאות שלא התערב שם פירורי חמץ, או שהכלי חמץ שהם התבשלו בהם לא היו בני יומן, הם אסורים.
אם בישלו אותו מתחילה לשם פסח, והכלי לא היה בן יומו, מותר לאכול אותו בפסח, שכיוון שבישלו אותו מעיקרא לשם פסח, כנראה הוא נזהר בו שהכלי יהיה אינו בן יומו, ושלא יהיו בו פירורים, וכן אפשר לסמוך שהוא אומר 'ברי לי'.