"וכשירגיל את עצמו ויתמיד בעיונו על האמת הזאת, הנה מעט מעט יצא חפשי ממאסר הסכלות אשר החומר אוסר אותו בו ולא יתפתה מפתויי ההנאות הכוזבות כלל, אז ימאס בהן וידע שאין לו לקחת מן העולם אלא ההכרחי…" (מסילת ישרים פרק טו).
סיפר הגרמ"ד הלוי סאלאווייצ'יק: פעם האנשים הפשוטים היו חושבים על עולם הבא, וכל דרך הנהגתם בחיי היום יום היתה אחרת. והנה היום, אפילו הבני תורה אינם דומים כלל להאנשים הפשוטים של פעם. אי אפשר לתאר את העניות שהיתה בפולין. כמעט כל האנשים לא הלכו עם בגד שלם, אלא כל הבגדים היו מלאים טלאים, והיו כאלה שאפילו בשבת לא היה להם בגד שלם.
כשמרן הגרי"ז זצ"ל הגיע לארץ ישראל ויצא לטייל ברחוב וראה איך האנשים לבושים כאן, התפלא ואמר: "האנשים לובשים כאן בגדי שבת באמצע השבוע"…
אנשים עבדו קשה לפרנסתם ובקושי הצליחו להרויח מעט כסף בכדי לקנות קצת לחם. היו הרבה רחובות בבריסק שהחלונות היו סתומים בנייר או בסמרטוטים. היו ילדים שהיו מגיעים לחיידר בחורף בלי נעלים, ובקיץ הלכו כולם בלי נעלים.
והבעלי בתים הפשוטים היו באים לבית הכנסת בכל יום ואומרים תהילים ומספרים סיפורים על צדיקים, ודיברו על עולם הבא ועל גן עדן וגיהנום, ושעוה"ז אינו אלא פרוזדור. 'עס האט געגאסן יראת שמים' – היתה נשפכת יראת שמים…
(עובדות והנהגות לבית בריסק – ח"ב)