הרב ב. הלחמי
זכינו לשמוע מהגאון רבי יהודה טרגר זצ"ל ראש ישיבת "עץ חיים" באנטוורפן בלגיה מזה יותר מיובל שנים, מנהיג את קהילת החרדים והיראים באנטוורפן שבבלגיה וחתנו הגדול של מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל אודות הקשרים המיוחדים שהיו לו עם חותנו הגדול מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל שעמו נשא ונתן רבות לעומקה של הלכה. ואת עיקר הדברים הללו, אנו מביאים בזאת לראשונה
***
אלו הוראות להלכה או לדורות ניתן ללמוד ממה שראיתם אצל חותנכם הגדול?
חותני זצוק"ל מלבד היותו פוסק הדור, היה גם ראש ישיבה דגול, בהנחת אבן הפינה לישיבת קול תורה אמר 'מימיהן של אבותינו לא פרשה ישיבה מהם, היו במצרים ישיבה עמהם, במדבר ישיבה עמהם, אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה היה, יצחק אבינו זקן ויושב בישיבה היה, יעקב אבינו זקן ויושב בישיבה היה. ואמר שראוי להתבונן מה טעם הוטבע שם המקום המקודש ללימוד התורה לדורותיו בשם 'ישיבה', ואם מפני שלומדים בו בישיבה, והרי במשך כל אותם דורות קרוב לאלפיים שנה עד לתקופתו של רבן גמליאל נהגו לעסוק בתורה בעמידה, כמבואר בגמרא מגילה, אם כן מהו מטבע השם ישיבה שניתן למקום זה.
וביאר שמצינו בחז"ל שמי שאינו במקרא ובמשנה אינו מן הישוב, נמצינו למדים שלמען היות האדם בכלל ישובו של עולם, עליו לעסוק בתורה שהיא הכלי העקרי בו ניתן לפתח את העולם וליישבו, ולכן אותו המקום שנקבע לכך, שהיא הישיבה, לה יאות להיקרא בשם 'ישיבה', בכדי לומר שהיא עיקר ישובו של עולם.
אך במכתב ששלח לי פעם, בתוככי המכתב כתב ביאור נוסף לטעם שנקראה 'ישיבה' - מלשון עכבה, כדברי רש"י בדברים [א], היינו ששאון החיים וכל עניני העולם נעצרים שם בלימוד התורה בישיבה, שמוקדים כל חייהם למטרה אחת ונכספת, לימוד התורה ואין בלתה. ובהיותו מקום מקודש להתגדל בתורה מתוך ישוב הדעת הנכונה והראויה, נקראה שמה ישיבה.
והוסיף לומר, שמעלתה של הישיבה היא שכל המקום מתגדל בעבורה, כפי המסופר שכשהגיע רב לבבל והרבה ישיבה, נעשתה על ידו מהפכה בבבל כולה, עד שאמרו בבל כארץ ישראל לגיטין, ואף שגם קודם לכן היו בבבל החרש והמסגר, אבל ישיבה לא נקבעה שם, ומשעה שקבע בה רב ישיבה נתעלתה בחשיבותה ורוממותה.
זה מזכיר לי את דברי מרן הסבא מסלובודקא זצוק"ל שהתבטא בעת הנחת אבן הפינה לישיבתו - אינני מניח אבן פינה לישיבה בסלובודקא, אלא מניח אבן יסוד לסלובודקא כולה שתיהפך ותתעלה למשכן הישיבה...
מה היה כוחו העיוני בלימודו לרבים?
היתה לו חיבה יתרה לספר 'שב שמעתתא', פעם סיפר בשם הג"ר אבא יעקב בורוכוב בעל החבל יעקב, שמרן הגאון רבי יצחק אלחנן מקובנא זצוק"ל היה אומר שבכמה קופיקות מטבע רוסית קטנה אפשר לכל בן תורה להיות גאון... וזאת על ידי שירכוש את הספר שב שמעתתא וילמד אותו, ופעם כשראה שניים מבני המשפחה שעוסקים בספר זה, אמר כן גם בשם האור שמח שלימוד בספר זה הוא - 'ווערן אין איין רגע אגאון' [נעשים בתוך רגע גאונים].
כשאני יצאתי לכהן כראש ישיבה בחו"ל, הוא ייעץ לי שאלמד עם הבחורים היותר מבוגרים בישיבה את הספר 'שב שמעתתא', ואף צייד אותי לשם כך במחברות חידושיו לספר זה. את הספר 'שערי יושר' היה בירושלים רק לאבי חותני מרן הגרש"ז - רבי חיים יהודה ליב אויערבאך זצוק"ל, ובשל כך מרן הגאון רבי איסר זלמן זצוק"ל ועוד אחרים שאלו זאת ממנו ללמוד בכך. ככלל, מרן הגר"ש שקאפ ומרן הגר"ח שמואלביץ הכניסו הרבה ספרים לעולם הישיבות, כמו הספר חמדת שלמה ואמרי בינה ועוד.
הן פסריו כבר נודעו לרבים בצעירותו, וכבר שנים ספורות לאחר נשואיו הפציע אורו בחיבורו פרי הביכורים 'מאורי אש' אודות השימוש בחשמל בשבת ויו"ט. אולם בניו סיפרו תמיד, שכבר אז עמוסים היו אוצרותיו בכתבים רבים על מסכתות הש"ס, על ספר שב שמעתתא וניצני חיפושיו בתורת זרעים, אשר חלקם הופיעו לאחר מכן בשני ספריו הגדולים מעדני ארץ על הלכות תרומות ושביעית.
וכן היה מעלה מתורת רבותיו על הכתב, ואף הריץ מכתבי שו"ת עם גאוני הדור ועם ידידיו חכמי התורה, ולעתים מזומנות רשם גם מהגיגי רוחו בעניני אגדה ומחשבה בהם נשקפת דמותו הטהורה ואצילות נפשו הגדולה.
כל מי שהביט בכתביו נוכח מיד, שבכל נושא בו עסק, שם מעייניו וייחד מחברות ופנקסים מיוחדים בהם רשם קמעא קמעא כל הערה או ציון ורעיון בלשונו המיוחדת והבהירה, ובשלב שני סידר את כל אלו לפי נושאים ונושאי משנה, ורק אז ניגש להקים את הבנין בהיקף ובעמקות ובשימת לב לכל פרטי הסוגיא.
ומענין, שתלמידיו סיפרו שעם תחילת כהונתו בישיבת 'קול תורה' בשנת תש"ט, חל מפנה בדרך כתיבתו, כשבעוד שקודם לכן היתה הכתיבה בעיקרה סביב נושאים מרכזיים, בירורים מקיפים בסוגיות מיוחדות, הרי שמכאן ואילך היוו שיעורי הגפ"ת עיקר נושא הכתיבה, ומדי יום ביומו מיד בשובו הביתה לאחר הגדת השיעור, דחה כל עיסוק אחר שהתדפק על פתחו, והסתגר לכתיבת חידושיו במחברת.
יפה מאד, תודה רבה. רק שימו לב לכותרת שלא קשורה למאמר