מספר הרב דוד פיירמן: שח לי תלמיד חכם יקר ערך על דבר פלא שארע עמו, וזה תורף המעשה אשר היה בפיו: בכל יום ה', באורח קבע, היתה מתרגשת ובאה עליו ועל בני ביתו תקלה משמעותית, בעיה מסובכת שהיתה משבשת עליהם את כל ההתנהלות התקינה של הבית. כל הנסיונות למנוע את הישנות התופעה לא עלו בידם. בכל יום חמישי, ללא יוצא מן הכלל – תקלה.
אירע פעם שאחד מבני הבית, שהיה אחראי על הקניה הגדולה לשבת, לא יכול היה לבצע את תפקידו ואף לא נמצא לו ממלא מקום ומחליף, ולכן מחוסר ברירה הלך אותו ת"ח לקניה וערך אותה בעצמו. לפנות ערב שם לב לפתע שהשבוע לא ארעה כל תקלה! ומחשבה חלפה כברק במוחו: 'אולי יש קשר בין הדברים?! האם קיים קשר בין הקניה וההכנה לשבת בגופו לבין מניעת התקלות?!'
לכן גם בשבוע שלאחריו הלך וערך את הקניה בעצמו, ושוב אותה תוצאה – לא אירעה כל תקלה! זאת לאחר שנים ארוכות, בהן אירעו תקלות ברציפות, כמו לפי שעון מתוזמן ומדויק, בכל יום חמישי! מאז החל לערוך את הקניה הגדולה בכל שבוע.
אציין, כי הוא היה שותף פעיל בהכנות לשבת, במה שנדרש בבית וכן בהכנת אי אלו מאכלים. גם אם חסר משהו היה יוצא וקונה. אך את הקניה העיקרית לא ערך.
לאחר כמה שבועות נתקל בקושי לערוך את הקניה עקב אירוע שהיה עליו להשתתף בו באותו יום, וחשב לעצמו: 'לא יקרה אסון אם לא אלך בשבוע זה'. והנה באותו יום חמישי חזרה ונתרגשה עליו בעיה! מני אז, מקפיד היה ללכת לקנות בעצמו את צרכי השבת והכל בא על מקומו בשלום, לאחר שנים רצופות של תקלות!
(מאמרו של הרב דוד פיירמן פורסם בהידברות)