יום רביעי ג' בחשוון תשפ"א
איסור 'סותר של על מנת לבנות' – מדאורייתא או מדרבנן?
אחת מל"ט מלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת 'הסותר', שפירושהּ – הריסת בנין קיים. מדאורייתא, האיסור הוא רק ב'סותר על מנת לבנות', דהיינו שהורס את הבנין הקיים במטרה לבנות במקומו בנין אחר; ואילו הסותר שלא על מנת לבנות, הריהו 'מקלקל', ומותר מדאורייתא, אבל אסור מדרבנן.
ויש מהאחרונים שכתב, שהסותר שלא על מנת לבנות עובר באיסור מן התורה, אלא שאינו חייב על כך מיתה, כרת או חטאת. ודוגמה לדבר – עשיית מלאכה בפחות מה'שיעור' שחייבים עליו חטאת, שאסורה מדאורייתא למרות שלא חייבים עליה חטאת.
[ביאורים ומוספים דרשו תקיח, 49]
קורות הצמודות לסוכה אך אינן מחוברות לה – האם יש איסור 'סותר' בנטילתן?
קורות עץ שהוצמדו לסוכה על מנת לעבות את דופנה, אף שאינן מחוברות לדופן, יש בנטילתן בשבת וביום טוב איסור 'סותר'. ובמקרה שהושענו על הדופן על מנת לתומכה, כדי שתעמוד ישר, או שלא תעוף ברוח – נחלקו הפוסקים אם יש בנטילתן איסור סותר; אך אם חיברו אותן לקרקע, לכל הדעות אסור להוציאן.
ואם הונחו בצמוד לדופן הסוכה שלא למטרות האמורות – אין בנטילתן איסור סותר, ולכן, באופן שאין בהן איסור 'מוקצה', וכגון שראויות להבערת אש המותרת ביום טוב, מותר לטלטלן.
[שו"ע תקיח, ח, משנ"ב לט, ושעה"צ סו]
איזה מוקצה מותר בטלטול בשבת על ידי תנאי?
'מוקצה מחמת איסור', פירושו – חפץ שאסור לטלטלו מחמת איסור מסוים, ומשום כך נוסף בו איסור 'מוקצה', ככל חפץ שאינו ראוי לשימוש בשבת וביום טוב. ואף אם במהלך השבת, או יום טוב, סר מעליו האיסור הראשון שמחמתו נאסר הטלטול, נשאר עליו איסור מוקצה עד למוצאי היום.
ונחלקו הפוסקים אם יכול אדם 'להתנות' בערב שבת או יום טוב, שבמידה ויוּסר האיסור הראשון מעל החפץ, יוכלו לטלטלו. והמקֵלים נחלקו האם התנאי מועיל אף במקום שהסרת האיסור הראשון אינה צפויה להתרחש במהלך השבת או יום טוב.
[ביה"ל תקיח, ח, ד"ה נוטלים; וראה ביאורים ומוספים דרשו, 48 ו־50]