היום נלמד על: האמירות השונות בסיום התפילה
יום שלישי ח' בסיון תשע"ו
אילו מעלות יש באמירת 'פיטום הקטורת'?
מנהג ישראל לומר פעמיים בכל יום את הברייתא של 'פיטום הקטורת' שבה מפורטים סממני הקטורת, שיעורם והלכותיהם. ואומרים אותה בשחרית לאחר התפילה, וביום שיש בו מוסף, אומרים אותה לאחר תפילת מוסף; ועל פי הקבלה - יש לאומרהּ גם לפני תפילת שחרית. וכן אומרים אותהּ לפני תפילת מנחה או לאחריה. ומלבד שיש באמירת הברייתא זכר להקטרת הקטורת במקדש, מסלקים בכך את כוחות הטומאה החפצים לדבוק בתפילה; ובאמירתה לאחר התפילה יש מעלה נוספת - שמסיימים את סדר התפילה בדברי תורה. [סעיף ב וס"ק יב-יד]
איזו מצוה דאורייתא מקיימים בסדר אמירת 'שיר של יום'?
בכל יום לאחר תפילת שחרית אומרים את המזמור שבתהלים שאותו הלויים היו אומרים בשירתם באותו היום בבית המקדש; ובראשי חודשים ובמועדים - יש שנוהגים לומר מזמורים אחרים. בעבר אמרו את ה'שיר של יום' לאחר 'פיטום הקטורת', אולם כיום אומרים אותו - על פי האריז"ל - לפני פיטום הקטורת. וכן נוהגים לומר לפני אמירת המזמור: "היום יום פלוני בשבת...", כדי לקיים בכך מצות "זכור את יום השבת לקדשו", שפירושהּ - לזכור את יום השבת בכל הימים. [סעיף ב וס"ק טו-טז; ביאורים ומוספים דרשו, 31 ו־39]
האם יכול אדם אחד לשמש כשכיר לאמירת קדיש עבור כמה נפטרים?
כשאין בן שיאמר קדיש עבור נשמת הנפטר, יאמרו קרובים אחרים בסדר העדיפות דלהלן: בן הבן, בן הבת, אב, אח או קרוב אחר. ואם אין מי שיאמר קדיש, ניתן לשכור אדם זר לשם כך; ואף כשיש בן, שאינו אומר קדיש בעצמו מסיבה כלשהי - יכול לשכור אדם שיאמר קדיש במקומו. ונחלקו הפוסקים אם אדם אחד יכול לשמש כשכיר לאמירת קדיש עבור כמה נפטרים, ויש מהמקלים שכתב שלכתחילה יש להודיע זאת למי ששוכרו. והאָבֵל על אביו ואמו יחד, לכל הדעות מועילה אמירת הקדיש לשניהם. [ביה"ל קונטרס מאמר קדישין; ביאורים ומוספים דרשו, 32 ו־38]