יום ראשון ג' בכסלו תש"פ
אילו מאכלים נהגו בני אשכנז לאוכלם בפסח רק לאחר שטיפה משולשת?
מוצרי חלב, דגים מלוחים, ירקות כבושים, וכיוצא בהם, שנמלחו במלח שלא נבדק כראוי מחמץ – מנהג בני אשכנז שלא לאוכלם בפסח, למעֵט ביום טוב אחרון בחוץ לארץ.
אולם, באלו מתוך המאכלים הנ"ל אשר נהוג לשוטפם במים לפני אכילתם בכל ימות השנה, נהגו לאוכלם בפסח לאחר שטיפתם במים תוך כדי שפשוף, שלוש פעמים; ולכתחילה יש לשוטפם לפני הפסח.
ונהגו גם להשרותם במים למשך שלוש שעות, כולל החלפת המים בין שטיפה לשטיפה; ובדיעבד דַי בהשרייה למשך מחצית השעה. אולם, בפסח עצמו, אין להשרות את המאכלים בכלי מאכל.
[שו"ע תמז, א, משנ"ב מז-נא, שעה"צ נח, וביה"ל ד"ה הבשר]
מדוע נהגו בני אשכנז שלא לאכול בפסח דג מלוח?
בהמשך לאמוּר: מאכלים שמעורב בהם מלח שלא נבדק מחמץ כראוי, אשר לא נהוג לשוטפם במים לפני אכילתם בשאר ימות השנה, כגון ירקות כבושים – מנהג בני אשכנז שלא לאוכלם בפסח אף לאחר שטיפתם, מפני שיש לחשוש שאם יתירו לאוכלם לאחר שטיפה, ישכחו ולא ישטפום, שהרי לא נהוג לשוטפם בשאר ימות השנה.
ויתֵרה מזו, בנוגע לדגים מלוחים – החמירו שלא לאכול אף כאלו שנהוג לשוטפם, מחשש שיאכלו דגים שלא נהוג לשוטפם וישכחו לשוטפם. ורק ביום האחרון של פסח בחוץ לארץ, נהגו לאכול דג מלוח מהסוג שנהוג לשוטפו.
[משנ"ב תמז, נ; ביאורים ומוספים דרשו, 73]
באיזה מקום יש להקפיד שלא לנפות קמח לצורך אפיית המצות?
כאמוּר, ישנם מאכלים שבני אשכנז נוהגים שלא לאוכלם בפסח אלא לאחר שטיפה שלוש פעמים.
אולם, מאכל שהיה מונח ללא כיסוי במקום שמנפים בו קמח, באופן שקיים חשש כי מעט מ'ענן' הקמח העולה לאוויר בשעת הניפוי נח על גבי המאכל – אסור לאוכלו בפסח אף לאחר שטיפה, כיון שאדרבה, השטיפה מחמירה את דינו, שכן המים גורמים להיווצרות רצועות זעירות של בצק על גבי המאכל, אשר לאחר זמן מה מחמיצות על גביו.
ומסיבה זו, יש להקפיד שלא לנפות קמח בסמוך למאכלים ומשקאות, או כלים, המיועדים לפסח.
[משנ"ב תמז, נג]