יום שלישי י' באלול תשע"ח
אילו איסורים כרוכים בשימוש בחומרי איפור בשבת?
אחת מל"ט מלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת 'הצובע'. הגדרת המלאכה היא – צביעה, או חיזוק הצבע הקיים; ולכן, לדוגמה, אסור לצבוע נעליים בשבת, ואסור גם למרוח עליהן חומר שקוף המחזק את צבען. ורבות מפעולות הצביעה, כרוכות גם באיסור 'ממרֵח', כיון שאופן השימוש בחומר הצביעה הוא על ידי מריחה.
צביעת בגדים, עורות, כלים, קירות, רהיטים וכו', אסורה מדאורייתא; וצביעת עור האדם אסורה מדרבנן, ויש אומרים שאסורה מדאורייתא. ולפיכך, אסור לאשה להשתמש בחומרי איפור בכל צבע שהוא, או למרוח 'לקה' על צפורניה. אולם, אכילת מאכלים הצובעים את פני האדם וידיו בעת אכילתם – כגון פרי הרימון – מותרת, כיון שאין זה מוגדר כ'צבע', אלא כלכלוך בעלמא.
[שו"ע שכ, כ, ומשנ"ב נח-נט; ביאורים ומוספים דרשו, 52 ו־56]
האם מותר לערב יין אדום ביין לבן בשבת?
צביעת מאכל או משקה, כאשר היא נעשית לצורך אכילה ושתייה בצבע זה – אין בה איסור מלאכת 'הצובע'; ויש מחמירים. ולהלכה – כאשר עיקר הכוונה לצביעה, כגון הוספת יין אדום ליין לבן על מנת לצובעו באדום, ראוי להמנע מכך.
וכאשר אין עיקר הכוונה לצביעה, כגון הוספת תמצית תה למים – מותרת הצביעה לכתחילה; אך יש שמחמירים אף באופן זה, ולכן, בדוגמה הנ"ל, רצוי להניח תחילה את התמצית בכוס ולערות עליה את המים, כיון שזו אינה דרך צביעה.
וכאשר הצביעה נעשית לצורך יפוי מאכל העומד למכירה, או שמדובר במאכל ובמשקה שאינם עומדים לאכילה ולשתייה – וכגון שמכניס למים שבאסלה חומר צבעוני במטרה לצובעם – אסור הדבר לכל הדעות.
[שו"ע שכ, יט, ומשנ"ב נו; ביאורים ומוספים דרשו, 48, 49, ו־56]
מדוע אסור לכבוש מלפפונים בשבת?
אחת מל"ט מלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת 'המעבד', שעניינה הוא עיבוד עורות על ידי מליחה, ויֶתר פעולות העיבוד. וחכמינו ז"ל הוסיפו ואסרו עיבוד מאכלים בשבת על ידי מליחה; והיינו, שכל מאכל שהמלח משנה את טבעו, אסור למולחו. ובכלל זה, אסור לכבוש ירקות, וכגון כבישת מלפפון לעשיית 'מלפפון חמוץ'. ויש אומרים שכבישת ירקות אסרוהָ חכמים משום שהיא דומה לבישול.
והוסיפו חכמים ואסרו הכנת מֵי מלח בשבת, משום שנראה כמי שמתכונן לכבוש בהם ירקות, והרי זה נדון כתחילת פעולת הכבישה. ואיסור זה כולל: א. הכנת מי מלח שהמלח מהווה בהם שני שליש מהתערובת ומעלה, אף בכמוּת קטנה. ב. הכנת מי מלח שהמלח מהווה בהם פחות משני שליש, בכמוּת גדולה; ומותר להכין מהם כמוּת הנצרכת לסעודה אחת.
[שו"ע שכא, ב, ומשנ"ב ט-יא; ביאורים ומוספים דרשו, 10]