איך מכשירים כוסות שתייה של חמץ לשימוש בפסח ?

כ"ה טבת תש"פ - סימן תנ"א - סעיף כ"ה- סוף הסימן
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

האם כלי זכוכית צריכים הגעלה?מה דינם של עופות שנצלו על שפוד שצלו עליו בשר שנמלח במלח שאינו בדוק? וכיצד מכשירים ברז של חבית יין? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תנ"א סעיף כ"ה – סעיף כ"ד במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

שיטת השו"ע, שכלי שתייה שהשתמשו בהם במשך השנה בחמץ, אם רוצים להשתמש בהם בפסח, מספיק לשטוף אותם בלבד, ומותר להשתמש בהם גם למשקה חם, ומכיוון שכלי שתייה משתמשים בהם בדרך כלל לצונן, גם אם קרה שהשתמשו בהם לחמץ חם, הולכים אחרי רוב תשמישם, ומספיק שטיפה בעלמא, וא"צ להגעיל אותם, ואין הבדל מאיזה חומר הם עשויים.

הרמ"א מביא, יש מחמירים שצריך הגעלה, כיוון שהשתמשו בכלים אלו גם לחמץ חם, ולא הולכים בכל כלי אחרי רוב תשמישו, וכן המנהג, ובדיעבד סגי להו בשטיפה.

כלי זכוכית אינם צריכים הגעלה, כיוון שהם לא בולעים, ואפילו שהכניס בתוכם חמץ כדי שיתקיים בתוכם, ואפילו שהשתמש בהם בחמץ חם, אם רוצה להשתמש בהם בפסח, אינם צריכים שום הכשר, כיוון שהם חלקים וקשים ולא בולעים, ומספיק שטיפה בעלמא, ואומר הרמ"א, יש מחמירים בזה וסוברים, שלא רק שכלי זכוכית בולעים, אלא הם בולעים ולא פולטים בהגעלה, וכיוון שתחילת ברייתם מן החול, דינם ככלי חרס שבולעים ולא פולטים לעולם.

המ"ב מביא, בדיעבד אם רוב תשמיש הכלי בצונן, אע"פ שקרה והשתמשו בו לחמין, מותר, כיוון שבדיעבד אפשר לסמוך על שיטת השו"ע, שבכל כלי הולכים אחרי רוב תשמישו, וכיוון שרוב תשמישו בצונן, הדין הוא, שאפשר להשתמש בו גם בחמין, וללא הגעלה.

כלי חרס שיש בתוכם היתוך זכוכית, אין להגעילם, כיוון שהכלי זכוכית שבתוכו בולע ואינו פולט, אא"כ מדובר בכלים חשובים שלא מניחים אותם ע"ג האש, ורק עירו לתוכם, וא"כ, עירוי מבשל כדי קליפה ואינו חודר לתוך הזכוכית בפנים, ומספיק הגעלה ע"י עירוי.

שפוד שבמשך השנה רגילים לצלות בו בשר שנמלח במלח שאינו בדוק מחמץ, העופות שצלו בו בפסח, מותרים באכילה, ומבאר המ"ב, שאם היינו יודעים בוודאות שהשפוד הזה בלע חמץ, הדין הוא שצריך ללבן את השפוד, ובדיעבד גם הגעלה מועילה, אבל כאן אנחנו לא יודעים בוודאות שהשפוד בלע חמץ, אלא צלו עליו בשר שנצלח במלח שאינו בדוק, ואחזוקי ריעותא לא מחזקינן, ובדיעבד, העופות שצלו על השפוד, מותרים.

ברז של חבית של יין, כיוון שממשמשים בהם בידיים עם חמץ, צריך לשטוף אותם, וכן עצים שתוחבים בהם את כלי השתייה של שכר ויי"ש, הדין הוא, שכדי להשתמש בהם בפסח, צריך להדיח אותם.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

תגובה אחת

  1. רונה הגב

    מספר שאלות בנוגע לשיעור
    1 כלי כסף שיש בהם זכוכית איך בכלל בן אדם יודע עם מעורבב בזה זכוכית?
    2 כלי כסף יקרים שלא שמים על האש אבל כן השהו שם משקה חמץ חריף מה הדין?
    3 עופות שנצלו על שיפוד לא בדוק בפסח 1 הכוונה היא רק לשיפוד שיש ספק אם השתמשו בו בחמץ, זאת אומרת אם אדם יודע שבימות השנה הוא צולה עופות עם מירנדה שיש בה חמץ, אז השיפוד חמץ והעופות בפסח אסורים? 2 ואם השיפוד לא בדוק וצלו בו בפסח עופות אבל גם חתיכות של דבר חריף כגון בצל עדין זה מותר? תודה

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן