איך יתכן כהן שעלה לתורה ולא נמנה עם מנין הקרואים?
כמה פסוקים צריכים לקרוא לכל אחד?
מה לומדים מפרשת ויבוא עמלק להלכות קריאת התורה?
כל זה ועוד בשיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן קל"ז סעיף ד'
-כמה פסוקים צריכים לקרוא לכל אחד-
קראו לעולה רק ב' פסוקים | נזכרו בדבר אחר שגללו הספר וברכו | נזכרו לפני שברך ברכה אחרונה | העלו את העולה הבא | איך יתכן כהן שעלה לתורה ולא נמנה עם מנין הקרואים? | קראו בב' וה' תשעה פסוקים במקום עשרה האם זה לעיכובא?
באופן שבמקום שיקראו לעולה לתורה ג' פסוקים, קראו לו ב' פסוקים בלבד, צריכים שוב לחזור ולקרוא, ואם כבר גללו את הס"ת וברכו ברכת התורה, צריכים לחזור שוב ולהוציא את הס"ת, ולברך שנית ברכה ראשונה, ואח"כ ברכה אחרונה, אבל אם לא ברך עדיין ברכת "אשר נתן לנו תורת אמת", אע"פ שכבר גללו את הס"ת, צריך שוב לפתוח את הס"ת ולקרוא פסוק נוסף.
באופן שכבר העלו לתורה מישהו אחר, אם קודם שהשני ברך ברכת התורה, נזכרו שלראשון קראו ב' פסוקים בלבד, צריך שוב לחזור ולקרוא בברכה לפניה ולאחריה.
באופן שקראו לכהן ב' פסוקים בלבד, ואחרי שקראו ללוי נזכרו שקראו לכהן ב' פסוקים בלבד, הדין הוא, שללוי ימשיכו לקרוא ג' פסוקים, והכהן לא יעלה למנין השבעה, אלא יקראו עוד שבעה קרואים נוספים מלבד הכהן, כיון שהב' פסוקים שקראו לכהן, לא עולים לו, ונחשב כמו שלא העלוהו לתורה.
כשם שצריך לקרוא לכל עולה לתורה ג' פסוקים, כך סה"כ הפסוקים שצריך לקרוא בתורה בשני ובחמישי ובמנחה של שבת עשרה פסוקים, ובאופן שקראו תשעה פסוקים בלבד יצאו יד"ח בדיעבד, והראיה, שהרי בקריאת "ויבוא עמלק" שקוראים בפורים, קוראים תשעה פסוקים בלבד, רואים שיוצאים בדיעבד גם בתשעה פסוקים, המ"ב מביא דעה חולקת בשם הגר"א והפנים מאירות, שעשרה פסוקים זה לעיכובא.