יום שלישי י"ד בחשוון תשע"ט
איזו שריפה אסור לכבות בשבת?
שריפה שפרצה בשבת, ויש בה חשש סכנה לחיי אדם, חובה לכבותה. ולכן, אם פרצה דליקה בדירה שבבית משותף, או בבית שהאש עלולה התפשט ממנו לבתים אחרים – יש לכבותה, או להזעיק את מכבי האש כדי לכבותה, כיון שבאופנים אלו יש בדרך כלל סכנה לחיי אדם על ידי התפשטות האש, ובמיוחד באזורי מגורים שיש בהם בנייה צפופה.
אולם, שריפה שאין בה חשש סכנה, וכגון שפרצה בבית מבודד, שידוע כי הוא ריק מאדם, וכי אין חשש לסכנה מחמת צנורות וכבלים המובילים אליו גז וחשמל – אסור לכבותה. ואם יש בבית קשיש או נכה שניתן לפנותו באופן מיידי, אך הדבר כרוך בעשיית מלאכה דאורייתא – עדיף לכבות את האש מאשר לפנותו.
[שו"ע שכט, א, ומשנ"ב א-ב; ביאורים ומוספים דרשו, 1 ו־3]
חילול שבת להצלת יהודי שאינו שומר מצוות
פיקוח נפש דוחה שבת, ולכן מותר לחלל שבת אף במלאכות דאורייתא כדי להציל נפש מישראל, בין קטן ובין גדול, ואף מי שספק אם הוא גוי או ישראל. ואף במקרה שלא ידוע אם אכן הישראל במצב של ספק סכנה, אך יש סיבה להניח שהוא במצב זה – חובה לחלל את השבת עד שיוודאו כי אינו בסכנה.
וישראל שאינו שומר מצוות – אם הוא 'תינוק שנשבה', דהיינו שגדל מילדותו בסביבה המנותקת משמירת המצוות, ואף אם ספק שמא הוא כן – דינו ככל ישראל, וחובה לחלל את השבת להצלתו; אך מי ששנה ופירש, דהיינו שגדל בסביבת שומרי מצוות ועובר על המצוות 'להכעיס' – אסור להצילו אף בימות החול, וכל שכן שאסור לחלל את השבת לשם כך.
[שו"ע שכט, ג, ומשנ"ב ו ו־ט; ביאורים ומוספים דרשו, 14]
האם מותר לרופא לחלל את השבת כדי לטפל בחולה גוי?
פיקוח נפש של גוי אינו דוחה שבת. ובמקרה שההימנעות מהצלת הגוי עלולה להתפרסם ולגרום לשנאה עד כדי סכנת נפשות לישראל – ויש לחשוש לכך במיוחד בנוגע לרופא הנדרש לטפל בגוי – מותר לעבור אף על איסור דאורייתא כדי להצילו.
אך אם ההימנעות מהצלת הגוי עלולה לגרום לשנאה בלבד, ללא סכנה לישראל – אסור לעבור על איסור דאורייתא כדי להצילו, ויתכן שאסור לעבור אף על איסור דרבנן לשם כך.
ורופא העובד בבית חולים שבו מטופלים גם גויים – אם ישנם בצוות בית החולים רופאים גויים, עליו להשתדל שלא תהא תורנותו בשבתות, או להחליף את תורנותו שבשבתות עם רופא גוי, כדי שלא יאלץ לחלל את השבת לצורך טיפול בגויים.
[שו"ע שכט, ב; ביאורים ומוספים דרשו, 13]