יום ראשון ג' בכסלו תשע"ט
איזו כמוּת של מזון ניתן להוציא מבית שפרצה בו שריפה בשבת?
כפי שלמדנו, חכמינו ז"ל התירו להוציא מבית שפרצה בו שריפה בשבת, מזון הנדרש לשלוש סעודות לכל בני הבית. ודין זה הוא דווקא כאשר מוציאים את המזון בשני כלים ויותר, אבל כשמוציאים בכלי אחד, ניתן להוציא מזון בכל כמוּת שהיא. ואף אם המזון היה מונח מתחילה בכלים נפרדים – אם עֵירה את הכל לכלי אחד, מותר להוציאו.
אולם, מספר כלים קטנים המכילים מזון, אשר מונחים בתוך כלי אחד גדול – אם יש בכולם יחד יותר ממְּזון שלוש סעודות אסור להוציאם; וזאת, גם אם הכלים קטנים מאוד, ואף אם היו מונחים בכלי הגדול עוד בטרם פרצה השריפה.
[שו"ע שלד, ו, ומשנ"ב טז; ביאורים ומוספים דרשו, 20]
כמה בגדים מותר להוציא מבית שפרצה בו שריפה בשבת?
בנוסף על ההיתר הנ"ל להוציא מזון לשלוש סעודות, מותר להוציא מבית שפרצה בו שריפה בשבת את כל הכלים והבגדים הנדרשים עד לסוף השבת; וכגון: כלֵי סעודה לשלוש הסעודות, כוסות לשתייה במשך כל היום, ובגדים.
ומה שהתירו להוציא בגדים הנדרשים לשבת בלבד, היינו כשמוציאם בידיו; אבל כדרך לבישה – מותר להוציא את כל הבגדים; דהיינו שהן בעל הבית והן אחרים רשאים ללבוש בגד, לצאת ולפושטו בחוץ, ולשוב ולהיכנס אל הבית, ללבוש בגד נוסף ולהוציאו, וחוזר חלילה. ויש שהתיר אף ללבוש מספר בגדים זה על גבי זה בצורה שאין דרך בני אדם ללובשם, אך מדברי גדולי הפוסקים לא נראה כן.
[שו"ע שלד, ז-ח, משנ"ב יז-יט, וביה"ל ד"ה כלי; ביאורים ומוספים דרשו, 21]
רכוש הנמצא בבית שפרצה בו שריפה בשבת – האם נחשב כהפקר?
כאמוּר, אדם שפרצה שריפה בביתו בשבת, רשאי להוציא מזון וחפצים הנצרכים לו לשבת בלבד. וטעם דין זה הוא מפני שאם יתירו לו להוציא ככל שיחפוץ, אזי מתוך עיסוקו בהצלת הרכוש עלול הוא לשכוח ולעבור על איסורי שבת כדי להצילו.
אולם, אנשים אחרים שאינם מבני הבית, יתכן שרשאים להוציא עבורו מביתו ככל שיחפצו, כיון שהם אינם בהוּלים כל כך, ואין לחשוש שיעברו על איסור.
ולמרות שלבעל הבית אסור להוציא מעבר למזון והחפצים הנדרשים לשבת, אין שאר הרכוש נחשב כהפקר, כיון שמצוי הדבר שאנשים מסייעים בהצלתו, וכן ניתן להצילו על ידי גוי באופן המותר, (ראה שולחן ערוך להלן, כו).
[שו"ע שלד, ט, משנ"ב כ ו־כב, שעה"צ יא, וביה"ל ד"ה כיון]