האם מותר לבשל ביו"ט סיר מלא בבשר לאחר שסיימו כבר את הסעודה? • כמה מים מותר למלאות ביו"ט לצורך אפייה? • ומה החידוש שמותר לקחת את התבלין אל המטחנה ביו"ט? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תק"ג סעיף א' בסופו – סימן תק"ד סעיף ב' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
מותר לאשה למלאות סיר בבשר כדי לבשל אותו ביו"ט, אפילו שהיא צריכה כזית אחד בלבד, והטעם, משום שכאשר הסיר מלא בבשר, הוא משובח יותר, ולכן הבישול נחשב לצורך יו"ט, וכל ההיתר הזה הוא דווקא לפני האכילה, אבל אם כבר אכל את סעודתו, הוא לא צריך את הכזית, ואז גם אם הוא יאכל כזית מאותו סיר, זה לא יועיל.
כתב השו"ע, 'מיהו אם עברה ובישלה, מותר לאוכלו', ומביא המ"ב, שנחלקו על מה הולך המשפט הזה, האם על סוף הסעיף, דהיינו, שאם כבר מילא סיר עם בשר, אפילו שהוא כבר לאחר אכילה, בדיעבד מותר, או שזה הולך על תחילת הסעיף שכתוב, שאסור לבשל מיו"ט לחברו, שעל זה הדין הוא שבדיעבד מותר, אבל מה שנאמר בסוף הסעיף שלאחר האכילה אסור למלאות סיר מלא בבשר, בזה לא יועיל גם בדיעבד, משום שהערמה חמורה יותר ממזיד, ויש בזה יותר בעיה להתיר.
מותר לאופה למלאות חבית של מים, אע"פ שצריך ליו"ט רק קנקן אחד, ושאר המים ישתמש לצורך יום חול, והטעם, משום שממלא פעם אחת מהדלי, ולא כמה פעמים ע"י כלים שונים, וממילא זה נקרא טירחה בפעם אחת, ומכיוון שהטרחה היא לצורך יו"ט, גם שאר המים מותרים, וכן צריך להיזהר, שלא יאמר שצריך את שאר המים לצורך מחר, ובדיעבד, אע"פ שאמר שהמים שנותרו ישמשו אותו לצורך מחר, המים לא נאסרים, ואם הוסיף מים על הסיר כדי שלא יינזק, נחשב הדבר צורך יו"ט, וצריך לשים את הכל על האש בפעם אחת, אבל אם כבר החבית על האש, אסור להוסיף, כיוון שזו טירחה שלא לצורך.
תבלינים שטוחנים מערב יו"ט ויפוג טעמם, מותר לטחון אותם כדרכו אפילו ביו"ט עצמו, ואפילו שידע מאתמול שיצטרך את התבלין למחר, אין אומרים שהיה צריך להכין מאתמול, שהרי כשהם שוהים זמן רב כשהם טחונים, הם מאבדים את טעמם, ונוהגים לשנות קצת בטחינת התבלין, כיוון שיש פוסקים שסוברים, שכל ההיתר לטחון תבלין כדרכו, הוא רק אם לא ידע אתמול שיצטרך אותם ביו"ט, ולכן אנו חוששים לדבריהם לכתחילה, וזה דווקא בתבלין, אבל שום, בצל, ושחליים, אין צריך לטחון אותם מערב יו"ט אפילו אם ידע שיצטרך אותם למחר, כיוון שהם מאבדים את טעמם לגמרי, ומתקלקלים, אבל אסור לטחון מלח גס ביו"ט כדרכו, אלא רק ע"י שינוי, במטחנה של עץ, ולא ברחיים, משום שאם יטחן מלח מערב יו"ט, לא יאבד המלח את טעמו, אבל יש מלח שאין בו איסור טוחן מן הדין, ויש שמחמירים בזה מפני מראית העין, ויש להחמיר ולחוש לסברת האומרים, שכל תבלין שאינו מאבד את טעמו וכגון כרכום, יטחן אותו ביו"ט בשינוי.
מותר לקחת תבלין ולהוליך אותו אל המטחנה, וכן להוליך את המטחנה אל התבלין אפילו דרך רשות הרבים, ואע"פ שהיה יכול לעשות זאת בערב יו"ט, והחידוש בזה הוא, שלא חוששים שמא יתחרט מלטחון את התבלין, ונמצא שהוציא שלא לצורך.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א