האם מותר להשאיל או להשכיר את בית הכנסת לצורכי חולין?
למי יש כוח להעביר את בית הכנסת במתנה למישהו פרטי?
האם מותר להשאיל ספר תורה של הציבור לאדם יחיד שיקרא בו?
כל זה ועוד בשיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן ק"ס סעיף א'
– איזו מים כשרים ואיזו פסולים לנטילה –
דין מים שנשתנו מראיהן | דין מים שנעשתה בהן מלאכה | התנאי הפוסל מים שנעשו בהם מלאכה | נתכוון לשרות פיתו בכלי זה ונפלה לכלי אחר מה דין המים? | נתכוון לצנן או לשמור על טמפרטורת היין מה דינם? | הדיח קערות חדשות במים מה דינם? | נחתום שהדיח ידיו מן הבצק מה דין המים? |
מים שנשתנה המראה שלהם, בין מחמת צבע או דיו שנפל לתוכן, ובין מחמת המקום שהמים עמדו בו, ואפילו מחמת עצמם שעמדו זמן רב במקום מסויים ונהפכו למים ירוקים, בכל המקרים האלו, נפסלים ליטול בהם את הידיים והטעם, כיון שלומדים את נטילת ידיים ממי הכיור, שמהם היו מקדשים את הידיים והרגלים, שגם בזה אם צבעם נשתנה, פסולים מלשמש כמי כיור, המ"ב מביא מהרמב"ם, שמים שנשתנו מחמת שעמדו זמן רב אין בהם פסול.
סעיף ב'
מים שנעשתה בהם מלאכה, פסולים לנט"י, והטעם מבאר המ"ב, כיון שהם כמי שופכין, יש נידון במ"ב האם עשיית המלאכה צריכה להיות דווקא ע"י בעל המים, או אפילו ע"י אדם אחר.
באופן עקרוני כדי שמים יפסלו מחמת שנעשתה בהם מלאכה, צריך שתהיה כוונתו לעשות מלאכה באותם מים ועשה בהם מלאכה, ואז נפסלו לנט"י, אבל אם לא נתכוון, לא נפסלים לנט"י, לעומת זאת, אדם שהתכוון לשרות פיתו במים, המים נפסלים משום עשיית מלאכה, אלא שהוא התכוון לשרות בכלי זה ונפלה לכלי אחר שלא נתכוון אליו, הדין הוא, שהמים האלו שנפלה הפת אליהם נפסלו לנט"י, ואע"ג שלא היתה כוונתו לכלי זה ומדוע נפסלו? מבאר המ"ב, שאמנם לא נתכוון לשרות בכלי זה, אבל הוא כן נתכוון לשרות את פיתו במים, וכיון שבסופו של דבר שרה את פיתו במים, המים נפסלים משום עשיית מלאכה.
אדם שהתכוון לצנן את היין במים, נפסלים המים לנט"י משום עשיית מלאכה, לעומת זאת, אדם שרוצה שהיין לא יתחמם מחום היום ושורה אותו במים, זה לא נקרא עשיית מלאכה, כי המים לא פעלו שום דבר אלא רק שמרו שהיין לא יתחמם.
אדם שהדיח קערות במים, המים פסולים לנט"י משום מים שנעשתה בהם מלאכה, אבל אם הקערות נקיות או חדשות, המים כשרים, כיון שלא נעשתה בהם שום מלאכה.
נחתום ששרה את העוגות שלו בתוך המים, נפסלו המים, כיון שנעשתה בהם מלאכה, אבל אם שרה ידו במים ואח"כ פיתת במים אלו את הפת, אי"ז נקרא שנעשתה בהם מלאכה, ואם הדיח בהם את הבצק הדבוק בידיו, אי"ז נחשב כמים שנעשתה בהם מלאכה, והמ"ב מביא דעה החולקת בזה.