יום שני א' בחשוון תשפ"א
איזה מוקצה מותר לטלטלו כרגיל רק כשנמצא במקום מסוים?
דבר מוקצה המונח במקום שהולכים בו רבים, ויש חשש משמעותי שיינזקו ממנו – כגון שברי זכוכית, או קוצים – מותר לטלטלו על מנת לסלקו משם. ומותר לעשות כן אף בצורת טלטול שיש בה איסור דרבנן של מלאכת 'הוצאה', כגון בטלטולים רצופים של פחות מארבע אמות ברשות הרבים.
ואם המוקצה מונח במקום שאין הרבים מצויים, כך שהחשש לנזק אינו גדול כל כך – וכגון שנשבר כלי זכוכית על גבי השולחן בבית – יש שנראה מדבריהם שעדיף לטלטלו ב'טלטול מן הצד'.
ודבר מוקצה שעלול להזיק, אך אין היזקו מצוי – וכגון חתיכת עץ חדה – אף כשהוא מונח במקום שהולכים בו רבים, אין לטלטלו אלא בטלטול מן הצד.
[שו"ע תקיח, ג, משנ"ב כ-כב, שעה"צ כח, וביה"ל ד"ה אלא; וראה שו"ע שח, ו ו־יח].
האם מותר לטלטל ביום טוב מוקצה המפריע להעמדת הסירים על הכיריים?
מותר לטלטל מוקצה ביום טוב לצורך 'אוכל נפש'. ולכן מותר, לדוגמה, לטלטל דבר מוקצה המפריע להעמדת סירים על גבי הכיריים, או לפנות פסולת הנמצאת על השולחן ומפריעה לאכילה, אף במקרה שאינה 'גרף של רעי', (ראה שו"ע שח, לד), וכגון שנפל נוי סוכה על גבי השולחן ביום טוב ראשון של סוכות; וכן מותר לטלטל ארנק כדי להוציא ממנו מפתח של ארון המכיל מוצרי מזון. אולם, אם הדבר אפשרי, יש לטלטל את המוקצה בשינוי, וכגון ב'טלטול מן הצד'.
ואכילת מאכל שהוא מוקצה, וכגון פרי שנקטף מהעץ ביום טוב, אסורה, למרות שאין לך צורך אוכל נפש יותר מהאכילה עצמה.
[שו"ע תקיח, ג, ומשנ"ב כג-כד; ביאורים ומוספים דרשו, 31]
האם מותר לעשות מלאכה ביום טוב עבור גוי?
כפי שלמדנו, המלאכות שהותרו ביום טוב לצורך אוכל נפש, מוּתרות גם שלא לצורך אוכל נפש; ונחלקו הראשונים אם ההיתר הוא אף שלא לצורך כלל, או רק לצורך היום, או לצורך מצוה.
ולדעת המחמירים – שהלכה כמותם – עשיית מלאכות אלו לצורך גוי, או לצורך בעלי חיים, בודאי אסורה, כיון ש'צורך יום טוב', ו'צורך מצוה', יכולים להתייחס רק לישראל, ולא לגוי או לבעלי חיים.
ולדעת המקֵלים – יש אומרים שמוּתר לעשות מלאכות אלו גם לצורך גוי, ולצורך בהמה; אך יש אומרים שאף לדעה זו אסור לעשותן לצורך גוי ובהמה, משום שהאיסור הנדרש מהפסוק: "אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם", כולל כל עשיית מלאכה לצורכם.
[שו"ע תקיח, ב, משנ"ב יב, ושעה"צ כב; וראה ביה"ל א, ד"ה מתוך]