יום ראשון ז' בחשוון תשפ"א
איזה כלי אסור לפרק בשבת מדאורייתא ואיזה מדרבנן?
מלאכות 'בונה' ו'סותר' האסורות בשבת מן התורה, הן בבנין המחובר לקרקע, או בכלי המחובר לקרקע; וכן בכלי שנפחו ארבעים 'סאה' (0.330-0.576 מ"ק, לשיטות השונות) ויותר, אשר נחשב כקרקע.
אבל בנין וסתירה בכלים – דהיינו בכלי שנפחוֹ קטן מארבעים סאה – אסורים מדרבנן. והיינו, שאסור להדק את חלקיו זה לזה (אף ללא חיבור חזק, הנחשב כ'מכה בפטיש'), לפרקו, או לשוברו. והרכבת חלקי כלי באופן רפוי, מותרת אף מדרבנן, אך בהגבלות שונות, כגון שמדובר בכלי שלא מקובל לחברו בחיבור חזק, ושלא תהא זו הרכבתו הראשונה, ועוד.
וכל פעולה של בנין בכלים המוּתרת על פי האמוּר, אינהּ אלא באופן שאין בה איסור מלאכת 'מכה בפטיש', שפירושהּ – גְמר הכלי והעמדתו על מתכונתו.
[שו"ע תקיט, א, משנ"ב ב ו־ד, וביה"ל ד"ה אסור; ביאורים ומוספים דרשו, 1, וראה שם, 7]
שלושת סוגי ה'חנויות הניידות' שהיו בזמן חז"ל
בזמנים עברו, היו חנויות ניידות לממכר מאכלים, שנפחן לא עלה על ארבעים 'סאה', (ראה לעיל), ושלושה סוגי דלתות היו להן, אשר היו נשלפות ממקומן בעת פתיחת החנות: א. דלת המחוברת בצִירֵי צַד, כדלת רגילה. ב. דלת המחוברת בציר אמצעי. ג. דלת שאינה מחוברת בציר, אלא תופסת את כל רוחב הפתח.
בסוג הראשון ובסוג השני – פתיחת הדלת בעודה מחוברת לציר, כדלת רגילה, מוּתרת כמובן, ככל פתיחת דלת. והסרת הדלת ממקומה, יש בה איסור 'סותר' מדרבנן, אבל לצורך הוצאת מוצרי מזון הנצרכים ליום טוב מתוך החנות – ואפילו אם רק אדם אחד זקוק להם – התירו חכמים להסירן. ובסוג השלישי – מכיון שהדלת אינה מחוברת לחנות, אין בהסרתה איסור סותר כלל.
[שו"ע תקיט, א, משנ"ב ג-ד, ושעה"צ ד; ביאורים ומוספים דרשו, 6 (על ביה"ל שם ד"ה אסור)]
איזה איסור התירו חכמינו ז"ל ביום טוב רק ברחוב ולא בבית?
בהמשך לאמוּר: על מנת שלא יימנעו בעלי החנויות מפתיחתן לצורך יום טוב, בתואנה שלאחר מכן יהא אסור לשוב ולסגור את דלתותיהן משום איסור 'בונה'; ואזי קיים חשש לגניבת הסחורה – התירו חכמינו ז"ל לשוב ולסגור את הדלת אף באופן שיש בו איסור בונה מדרבנן; אך הגבילו זאת למקרה שבו החנות עומדת ברחוב – שאז קיים חשש לגניבה – ונפתחה לצורך הרבים.
בהיתר זה, חילקו חכמים בין דלת בעלת צירֵי צַד, לבין דלת בעלת ציר אמצעי (או כמה צירים אמצעיים), ובין סגירה הרמטית לסגירה חלקית, ראה במקורות. ויש הסוברים, שחכמים חילקו גם בין חנות בעלת פתח אחד, לחנות בעלת שני פתחים. ודלת ללא צירים, או שאף לאחר פתיחתה היא מחוברת לצירים כדלת רגילה – מותרת סגירתן ללא הגבלה.
[שו"ע תקיט, א, משנ"ב ב, ג, ה ו־ז, שעה"צ ב ו־ה, וביה"ל ד"ה מסלקין, וד"ה ומחזירין]