מי שזוכה בימים אלו לעשות תשובה אמיתית, שינוי מדרכיו הקודמים וכו', ואפילו רק על דבר אחד! זוכה להיכנס למצב של 'שובה ישראל עד ה' אלקיך', להגיע עד לפני כסא הכבוד. או אז מובטחת לו סייעתא דשמיא עצומה לשינוי בכל שטחי החיים. אשרי מי שזוכה לכך.
ענין זה רואים אנו פעמים רבות אצל בעלי תשובה: אחד מגדולי מחזירי התשובה שבדור סיפר, שהגיע למקום מסויים בו הוא היה אמור למסור דרשה לפני ציבור, ובסופו של דבר הגיע לדרשה רק יהודי אחד רחוק מקיום תומ"צ. כשראהו אותו רב אמר לו: בוא ואלמדך הלכה אחת, נטילת ידים בבוקר בעת הקימה מהשינה. וכך עמד ופירט לו את אופן הנטילה עפ"י ההלכה: לוקח את הספל ביד ימין מעבירו ליד שמאל, ומתחיל ליטול את יד ימין וכו'.
אחרי שש שנים הזדמן הרב לאותו מקום והנה רואה הוא למולו יהודי נכבד. שאל אותו היהודי: "האם כבוד הרב מכירני?". לא, ענה הרב. "אני הוא היהודי שלפני שש שנים לימדת אותו הלכות נטילת ידים בבוקר". כשראה שהרב נזכר בענין, הוסיף אותו יהודי ואמר: "השינוי היה איטי. לא ביום אחד. אולם כיום ב"ה כבר מוסר אני שיעור יומי קבוע בגמרא".
אותו יהודי זכה להיכנס פנימה דרך שער אחד של קדושה, וכך לאט לאט, צעד אחר צעד התקרב אל האמת. יהודי שבעמקות ובעקשנות עובד על ענין מסויים עד שממש כובש את הדבר, הוא כביכול עובר דרך שער לכסא הכבוד. מרן הגרי"ס זצ"ל היה אומר, שע"י עשיית תשובה על דבר אחד זוכה אדם למעין יום כיפור. והרי ביום כיפור ישנה סייעתא דשמיא להמון דברים. זהו היופי המיוחד הטמון במצות התשובה.
(שיחות הגר"ש פינקוס זצ"ל, אלול וימים נוראים)