"אף איסור המאכל כבר ביארנו, שהוא ארס ממש ללב ולנפש. אם כן מי איפוא יהיה המיקל במקום חששא של איסור אם בעל שכל הוא…" (מסילת ישרים פרק יא).
זהירותו המופלגת של האדמו"ר מסטרופקוב זצ"ל בעל 'דברי יחזקאל שרגא' בעניני כשרות המאכלים, נראתה בעיני רבים כחומרא יתירה, אך כמה פעמים ראו דברים נפלאים בזה, עד שנוכחו לראות שכל הנהגותיו וחומרותיו הם דברים של טעם.
פעם שהה רבינו בחמשה עשר בשבט בארה"ב, וערך את שולחנו לכבוד היום בשכונת קראון הייטס. על השלחן הועלו פירות מינים ממינים שונים, ורבינו שאל האם בדקו את הפירות מתולעים וענו לו כי בארה"ב אין צורך לבדוק היות שהשלטונות מקפידים מאוד על ניקיון ואיכות הפירות ולא מצויים תולעים כלל וכלל. אולם רבינו לא קיבל את הדברים והחל להוכיח ולעורר על נחיצות הדבר לבדוק כל פרי מתולעים.
אחד מהנוכחים שרצה להוכיח לרבינו עד כמה נקיים הפירות במדינתו, אמר: יקח נא רבינו פרי אחד ויפתח אותו, ונראה אם תימצא בו תולעת. נטל רבינו פרי מהמגש ופתחו לעיני כולם, וכל הקהל נרעשו ונשתוממו בראותם לעיניהם תולעת חיה מרחשת בבשר הפרי!
סיפור דומה התרחש בירושלים, בביתו נאוה קודש של רבינו, שהיה נוהג לבדוק בכל שבוע את הדגים לשבת שיהיו נקיים מתולעים, כשבשעת הבדיקה היה אומר בהתלהבות: "הריני מוכן ומזומן לקיים מצות 'אל תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ ולא תטמאו בהם'". וכן היה אומר: "לכבוד שבת קודש". באחת הפעמים כשבדק רבינו את הדגים היה שם גיסו הרה"ח ר' נפתלי פרנקל ע"ה, וכשראה את עבודת הקודש איך שרבינו בודק את הדגים בשבע בדיקות, העיר לו שכיום אין כבר צורך לבדוק התולעים היות שהמגדלים מוסיפים חומרי הדברה שונים והתולעים נשמדים על ידם.
תוך כדי דיבור מרים רבינו את הסכין עמה בדק ומראה לגיסו תולעת על חוד הסכין! ר' נפתלי שלא האמין למראה עיניו, אמר שבוודאי זה חתיכת עיתון שהדגים היו עטופים בה. לקח רבינו כוס מים והכניס את הסכין לתוכה, ומיד ראו איך שהתולעת שוחה במים.
(איש האמת)