את הלב הרוגש, הקול הסוער, אי אפשר להעביר, וחבל, כי הדברים שיצאו מהלב חזקה שייכנסו ללב. כך היה בשיחתנו המיוחדת והנלהבת עם הרב יעקב גרוס, מחשובי העסקנים בעיר אשדוד, שזכה מתחילת המחזור הנוכחי להצטרף ללגיונו שלך מלך, נבחני 'דרשו' על לימוד ה'דף היומי' כסדר.
אך ננסה לכל הפחות להעביר את הדברים, ככל שבידינו, כמעט כשמיעתם, כדי להבעיר את הלבבות בסייעתא דשמיא.
מתי התחלת? אנו מבקשים לשמוע.
"למעשה", הוא מקדים בחיוך, "אני מאלו שיכולים 'להתגאות' בכך שמעולם לא השתתפו במבחן כל שהוא. כבר משיעור ב', או אולי משיעור א' בישיבה קטנה, לא זכור לי שאי פעם השתתפתי במבחן. אך הכל בזכותכם. היה זה עם סיום הש"ס, בו זכיתי ברוב סייעתא דשמיא לסיים את כל הש"ס, ועם ההתחלה הנלהבת עם כל ה'טרראם' שכעת מתחילים ו'מוסיפים והולכים' בהשקעה בשינון וחזרות, ובעיקר – בהצטרפות למסגרת מבחני 'דרשו', חשבתי רבות על זה.
"האמת, לא זכורה לי עוד החלטה קשה כזו בחיי. שעות רבות התלבטתי ביני לבין עצמי, האם זה בשבילי? האם אצליח לעשות את זה? לא אגזים אם אומר – לא כשקניתי דירה ולא בשום שלב בחיים, לא זכורה לי התלבטות שכזו. עד שברוך השם ההחלטה נפלה.
"היה זה ברגע האחרון, אחר כחודש ימים של התלבטות, ימים ספורים לפני המבחן החודשי הראשון. אני כבר ידעתי – אני בפנים. עד היום אני מודה להשם על ההארה הנכונה שהיתה לי 'ברגע הנכון' להצטרף למבחנים. אולי זה יישמע קצת כהגזמה, אך מי שמכיר אותי מקרוב יודע שאני לא מגזים: אני מחלק את חיי הרוחניים לשני חלקים – לפני ההצטרפות למבחנים, ואחרי ההצטרפות למבחנים החודשיים.
"אני עובד שעות על המחיה ועל הכלכלה להביא טרף לבית. לא ידעתי כמה זמן בכלל יש לי כדי ללמוד. אם מישהו היה אומר לי שאני אבחן כל חודש, אפילו לא הייתי צוחק. אך המציאות חזקה מהכל. ברוך השם, הצטרפתי, והאמת", הוא משתף ברגש, "לא ידעתי שה'דף היומי' כזה מתוק, והעיקר, שאפשר לשנן ולחזור דף אחר דף ולזכור את הלימוד.
מהו סדר הלימוד שלך?
"יש שבעים פנים לתורה, ולכל אחד יש את הדרך שלו. אך אציין את הדרך שלי. ברוך השם אני זוכה ללמוד כל יום לפני שחרית עם החברותא, כבר תשע שנים בלי עין הרע, הרב יעקב נחמן. אתו אני לומד את הדף בבהירות ובהבנה. אחר התפילה הוספתי לעצמי זמן ואני לומד שוב את הדף, כשאחר הלימוד הראשון שאורך כשעה, הלימוד השני לא אורך יותר מחצי-שעה.
"עם סיום הלימוד אני מקיים 'תחפש באשר למדת', אני מתחבר למערכת 'תלמודו בידו' ומסכם את הלימוד באמצעות שלש השאלות באופן מהיר וקליל (כן, לאחרונה אפשר פשוט לגשת למכשירי 'קהילות' הפרוסים בבתי המדרשות ולסכם…) וכך ברוך השם, בדרך כלל הלימוד מונח כבר בקופסא. אכן", הוא מציין בחיוך, "עדיין לא מדובר ב'כסף גדול', זה יותר כמו כסף קטן שמונח בכיס למעלה, אבל יש כבר משהו…
"בשבת קודש, הוא ממשיך, "במקום 'שינה בשבת תענוג' נהיה אצלי 'שינון בשבת תענוג'. ושלא תחשוב" – הוא מדגיש – "אני בהחלט אוהב לישון, אבל הודו להשם, בכל שבת, בפרט כעת בשבתות הקיץ, נהיה אצלי שבת ל'יום שכולה תורה', אני יושב וחוזר על כל השבעה דפים, כל דף לכשעצמו, לומד ומסכם, ואחר כך בחצי-שעה האחרונה לפני מנחה אני עובר שוב במהירות על כל השבעה דפים. ממש עונג שבת.
"בהמשך, ממוצאי שבת שלפני המבחן, אני משקיע מאמץ ועובר שוב בכל יום על כששה דפים, עד שכאשר מגיע ליל ששי שלפני המבחן, אני כבר אחר חזרה נוספת של כל החומר החודשי. ואז מגיע הזמן המיוחד, שבתוך כשלושת רבעי שעה יושבים ועוברים על כל החומר החודשי בסיכום הדברים עלי כתב באמצעות המבחן המיוחד, בהרגשה עילאית מענגת ואושר מיוחד".
בהמשך היה המבחן המסכם הראשון על מאה ועשרים דף?
"זה באמת כבר משהו אחר מהמבחנים החודשיים. נגשתי לזה ברגשות מאוד מעורבים. זה היה בתקופת הווירוס שבלבל לכולנו את סדרי החיים, ביחד עם העול לשנן כל מסכת ברכות, מסכת שבהחלט קשה לזכור בה את כל הפרטים שיש בכל דף. אך ברוך השם, בשנים עשר הימים שלפני המבחן, ישבתי ולמדתי כל יום עשרה דפים.
"בכנות אומר" – הוא משתף בגילוי לב – "הופתעתי. ישבתי בבית עם המבחן המסכם ולא האמנתי לעצמי. שאני אבחן, ואדע וארגיש שאני זוכה לדעת מאה ועשרים דף בפעם אחת?!… זה תענוג שבחיים לא הרגשתי. אני לא רואה את עצמי מוותר על המבחן הבא. אני מרגיש את עצמי כבר שם, בתענוג המיוחד".
מה תענה לחבר או מכר שיתעניין האם להצטרף למסגרת המבחנים?
"אין לי מה לומר, גם אני פחדתי בהתחלה לגשת למבחן. אך מה שכן, עשיתי דבר אחד קל. פשוט ניגשתי למבחן. בל נשכח, זה לא מבחן קבלה של ישיבה או כולל, זו מבחן שנעשה מבחירה אישית שלך מתוך רצון לדעת את הלימוד, וכולו הנאה וסיפוק. הטעם הערב של הלימוד אחר ההצטרפות למבחנים, גובר על כל פחד אחר. בהתחלה זה נראה כ'הר גבוה', אך למעשה זה ממש כ'חוט השערה'. אכן, לא חוט השערה ממש, אבל המבחן וכל ההנאה הנלווית של ידיעת התורה, שווה כל השקעה.
"ואם אני יכול" – הוא מסיים בקול נחרץ ונלהב – "אני מרשה לעצמי לומר: אז כל אחד יכול! נסו והיווכחו".
לשליחת תגובות לכותב המאמר, כתבו ל: [email protected]