יום שני ד' באב תשע"ט
אדם שיצא בשבת אל מחוץ ל'תחום' – האם מותר להזיז את חפציו ממקומם?
חפצים שהוצאו בשבת אל מחוץ ל'תחום', במזיד, בשגגה, או באונס – אסור לטלטלם יותר מארבע אמות, כדין אדם שיצא חוץ לתחום.
ואם בהיותם מחוץ לתחום הוכנסו לרשות היחיד כלשהי, כגון עיר המוקפת בחומה – מותר לטלטלם בכל רשות זו, דהיינו אף למרחק של יותר מארבע אמות, וכדין אדם שהוציאוהו לאונסו חוץ לתחום והכניסוהו לרשות היחיד; משום שהחפצים עצמם נחשבים תמיד כאנוסים, כלומר, אף כשהוצאו מתחומם במזיד והוכנסו לרשות היחיד במזיד.
וחפצים שבעליהם יצאו אל מחוץ לתחום, למרות שהוא עצמו אינו רשאי לשוב לתחומו, מותר לטלטל את חפציו, שנותרו בתוך התחום, בכל התחום.
[שו"ע תה, ט, משנ"ב מז, מט ו־נ, ושעה"צ מא; ביאורים ומוספים דרשו, 29]
מאכלים שהוצאו בשבת אל מחוץ ל'תחום' – האם מותר לאוכלם?
בהמשך לאמוּר: מאכלים שהוצאו בשבת אל מחוץ ל'תחום' במזיד – לדעת רוב הפוסקים אסור לכל אדם לאוכלם. וחמור דינם יותר ממאכלים שהביא גוי בשבת מחוץ לתחום, שאסורים באכילה רק למי שהובאו עבורו, משום שבנדוננו הובאו המאכלים באיסור על ידי ישראל.
ועם זאת, המאכלים אינם מוקצה, משום שבזמן בין השמשות היו מותרים באכילה, או משום שהואיל ואם הוחזרו לתוך התחום הם מותרים באכילה, כדלהלן, אינם מוקצה גם במקום זה.
ויש אומרים שהמאכלים אינם אסורים באכילה אלא לָאדם שהוציאם, או לאדם אחר שהוצאו בעבורו; והלכה כדעה ראשונה. ואם המאכלים הוצאו באונס או בשגגה, הרי הם מותרים באכילה אף לזה שהוציאם.
[שו"ע תה, ט, משנ"ב מח, נא ו־נב, ושעה"צ מ]
חפצים שהוצאו אל מחוץ ל'תחום' והוחזרו לתוכו – עד היכן מותר לטלטלם?
בהמשך לאמוּר: חפצים שהוצאו אל מחוץ ל'תחום', והוחזרו לתוכו, אפילו במזיד – הרי זה כאילו לא הוצאו מעולם; וכדין אדם שיצא לאונסו אל מחוץ לתחום, וחזר לתוכו לאונסו.
ולפיכך, ביום טוב – שאין בו איסור מלאכת 'הוצאה' – מותר לטלטלם עד אלפיים אמה לכל סביבות העיר; (אבל בשבת אסור הדבר, שהרי השטח שסביב העיר, ופעמים גם בתוך העיר, הוא רשות הרבים או 'כרמלית').
ואם מדובר במאכלים, הרי הם מותרים באכילה לכל אדם, כלומר, אף לאדם שהחזירם לתוך התחום במזיד. ויש אומרים שהיתר האכילה הוא רק למי שהוחזרו עבורו לתוך התחום, וכל שכן לאחרים; אבל לזה שהחזירם במזיד אסורים; וניתן להקל כדעה הראשונה.
[שו"ע תה, ט, משנ"ב מב-מד, וביה"ל ד"ה שהחזירם]